מראות ותלמים בעמק יזרעאל

אדם, תבנית, נוף – התערוכה של האמן יוסי לובלסקי

התערוכה הינה דיאלוג או דואט חזותי המתקיים בין יצירותיהם של האמנים רותי סגל ויוסי לובלסקי.  זהו דואט ויזואלי על נופי ארץ ישראל המתפתח בשני צירים מקבילים ובשתי שפות, שונות ונבדלות זו מזו, של שני יוצרים מוכשרים ואוהבי טבע. על בסיס חלוקה זו, ניתן לראות בתערוכה התייחסויות שונות לאותם נופים, לאותה ארץ – מולדת אהובה. נוף טבעי, פראי, נוף בנוי, גבולות מרחבים ושדות. נפגשנו עם יוסי לפגישה בניחוח ארצישראלי מיוחד:

*ספר בקצרה : מה יוצג שם?

אני מציג 15 ציורים העוסקים בנוף הארץ ישראלי של עמק יזרעאל והצפון, ציורי נוף בטכניקת שמן על בדים גדולי מימדים ציורי אקוורל ופחם המתארים את  המרחבים הטבעיים של אזורי עמק יזרעאל והצפון כמו נהלל, כפר יהושע, מטעי שקדיות ממושב היוגב ,נוף "מעונות גאולה " בחיפה  הנצפה  מחלון ביתי את השביל היורד ממורדות שכונת ורדיה לצידיו פרושים עצי אקליפטוס ומינים אחרים שיוצרים הרמוניה בעיקר בשעות אחה"צ בהם ניתן להבחין בצבעי הירוק לגווניו.

 

*אמנותך מוגדרת כ"אמנות פטריוטית" המציגה את ארץ ישראל היפה והטובה . מהו הרקע שלך ומדוע בחרת לצייר בז'אנר זה?

אני מחובר לשורשים הארצישראלים, החיבור לנושא הטבע אינו מקרי שכן תבניות המראות והזכרונות  מושרשות בי מילדות מהעיר חדרה של סביבה כפרית בה היו מרחבי טבע שתנופת הבנייה עדיין לא הייתה מפותחת כיום. בציורי מבטא געגוע אל הטבע מתבניות זיכרון  במראות הנוף, עצי האיקליפטוס, הפרדסים, התהוות והשתנות אותן אני יוצק על הבד.הטבע כעוגן לאידיאליזציה של ארץ ישראל היפה והשורשית, עבודת האדמה, הריחות הצבעים והחוויות. כל הסמלים המבטאים את הפטריוטיות והאהבה לארץ ישראל.

דמדומים

*האם יש לך רקע באמנות ואם לא מתי החלה הרפתקאת הציור  שלך?

אני זוכר שהייתי בן 5 לערך וציירתי קטיף תפוזים מגלויה שראית באמצעות גירים. בגיל 12 הגעתי למרכז אמנויות בחדרה בשם

 " חצר המושבה" ונכנסתי לחלל סטודיו לגרפיקה והוקסמתי מהמקום. ניגשתי אל המורה שנכח במקום ותוך כדי שיחה הוא הסכים לקבל אותי לשיעורים על אף שהם נועדו למבוגרים. מצאתי עצמי נוכח עם משתתפים שחלקם היו דאז מחנכות בבית הספר היסודי בו התחנכתי. מבחינתי על אף גילי הצעיר לא ראיתי הבדל פערים בינינו כי השיח היה דרך העבודות שתרגלתי בגרפיקה למרות שהללו הרגישו אי נעימות. הלימודים נפרשו מספר חודשים בהם הבנתי שתחום הגרפיקה פחות מחובר אלי והשארתי את נושא הציור למגרה לפרקים לעצמי.

בגיל 14 כשעברתי לבי"ס תיכון היתה מגמת אמנות. מניסיון הלמודים בעבר לא רציתי ללכת למגמת אמנות ובער בי נושא תנועת הגוף ולמדתי במגמת מחול 5 יחידות. את תקופת נעורי ביליתי שעות בסטודיו לריקוד בהם הוכשרתי בלימוד הבלט הקלאסי והמודרני ובלימודי כוריאוגרפיה. במסגרת הסטודיו הופעתי בתכניות טלוויזיה פסטילגים ובמופעים גדולים.

לאחר שרותי הצבאי למדתי בביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב וסיימתי תואר בוגר  B.arch. כחלק מהכשרתי באדריכלות  השתתפתי בקורסי רישום אדריכלי תיעוד וציור מבנים בסמטאות שכונת.

יוסי לובלסקי

"נווה צדק" וסביבותיה אשר בעיר תל אביב והשתתפתי בקורסי העשרה של רישום וציור. בלימודי תמיד חיפשתי את החיבור בין אמנות ואדריכלות והללו באו לידי ביטוי בעבודותי.

 העיסוק במקצוע האדריכלות לא סיפקו את יצר חיידק הציור שהיה טמון עוד משחר ילדותי וקיבלו משמעות ניכרת בעשור האחרון. העשרתי  והתמקדתי בלימוד ציור פיגורטיבי ריאליסטי ורכשתי טכניקות רישום  בפחם וצבעי שמן.

*מה נותן לך השראה ליצירתך?

אתה קם על הבוקר ורואה לפתע בדמיון פרדס או שדה שנחרש, קוביות חציר, ממהר ללקט צילומים ממקום או סקיצות רישום מהירות .ניסתי להבין, מדוע יש בי את המשיכה למקומות הללו, ואז הבנתי, תודות לשם התערוכה ומציטוט השיר של שאול טשרנחובסקי "אדם תבנית נוף מולדתו.

הבנתי שאני בוחר בתת מודע תבניות מהעבר מעיר  הולדתי חדרה שמקבלות משמעות אל התבניות בהווה אל מול המרחבים של עמק יזרעאל כיום ויוצק את הנושאים על הבד.

*ביצירותיך אתה משתמש בדימויים מדוייקים של נופים שדות ויוצר את "רוח ישראל של פעם". ההנחות הצבע המעניינות והטכניקה שלך ,יוצרים  למעשה "סיפור" נוסטלגי משלך  .מהי דרך העבודה שלך? והאם יש בכך אמירה?

התפישה שלי את הטבע  היא ליצור ציורים גדולים שתחושת הצופה בהם תהיה דומה ככל האפשר לחוויה אישית בקנה מידה אנושי…. נקודת המגוז שקיימת בציורים שואבת אותנו פנימה כמעין מגנט שקשה להסיח את מחשבתנו לגבי האופק. בחירת ציורי הם השראה מנקודות מבט בעמק – כמי שמחובר לאדמה ונהנה מההשתנות ומהמכלול של הטבע הסובב. דרך ההתבוננות בטבע אני לומד להבין את היחסים המתבטאים בטונליות של קומפוזיציית הצבעים והטבע על בד הציור. ככוריאוגרף אני  בונה את סצנות הטבע המזוהים עם כתב התנועה והריקוד וביטויים בציורי הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה ומתאפיין בציורי  העצים   מהחזות הצורנית והיאחזותם  על פני הקרקע ובדימוי ותפיסת העץ במרחב האישי של המתבונן וכן בתנועת הגידים המאפיינים את מרקם הגזע. כלל החוויה בהתבוננות בציורי מביאים את הצופים למקום נוסטלגי, תבנית זיכרון של  נוף מולדת אינדיבידואלית.

פלטפורמת הפייסבוק והרשתות החברתיות קבלתי תגובות המדברות הרבה על תחושה של נוסטלגיה  והכמיהה לחזור בזמן אל נקודות הנוף הללו  או :" הבית שם בנוף זה הבית בו גדלתי ".

זה העצים אצלי את ההבנה שהאמנות שלי  היא פטריוטית של ארץ ישראל היפה ושומרת על הערך הנוסטלגי.

 

*בעבודתך, ניתן להבחין בנקל בצבעוניות הטבעית ושולטים בה הצהוב החום והירוק  בדיוק רב , הנחת צבעים גסה ועדינה- האם זה נעשה במודע? האם אתה מכוון לפלטת צבעים מסוימת? צבעים מועדפים?

באופן טבעי אני נמשך אל פלטת צבעי הטבע. מנקודת מבט אנו מבחינים בצבע החום הדומיננטי המתפרש למניפה רחבה גווני חום, אוקר, סיינה.

כל תלם והישתנות באדמה יוצרים מופע חזותי בתהליך הציור. עבודותי מתבצעת בשכבות. השכבות הם תהליך שנותן לי כאמן להבין את התהליך הטבעי של הטבע. אני מתחיל בציור פרימטורה, המשקף את ההצהרות שלי כאמן על בד הציור, את הקומפוזיציות האור והצל החשובים לש הבנת הציור. לאחר מתחיל לעבוד בכתמים שכבה אחר שכבה, בכל כתם מבדיל בקומפוזיצית הצבעים של בהירות וכהות. איזה צבעים נכונים להיות סמוכים האחד לשני. השכבות הגסות והעדינות הם תהליך אינטואיטיבי שאני חווה דרך המכחול והשפכטל. יש נקודת רוויה שאני מרגיש את  מיצוי החוויה ומשחרר את הציור הלאה. לרוב לא ממהר לחתום על היצירות כאמירה רגשית והצהרה של סיום היצירה.

בעברך היית אדריכל. כיצד אתה, כאמן, מושפע מתחום הלימוד הזה?

למודי האדריכלות והפרקטיקה בשטח נתנו לי את הכלים וההבנה של קומפוזיציה במרחב, יכולת התבוננות מעמיקה במרחבים והיחסים ביניהם. היכולת לקחת פרויקטים ולהוביל אותם מרעיון לידי יצירה. כמו באדריכלות, לעולם הלקוח לא מסופק מתכנית רעיונית אחת והאדריכל נאלץ לספק ולהביא ולעבד עוד מספר רעיונות ודימויים לאותה התכנית, תהליך שאורך זמן רב גם מול הרשויות המקומיות והארציות, כך אני כצייר מתייחס על בד הציור ונושא השכבות הוא הדרך והשינוי אותו אני חווה. למדתי שלא משנה כמה תשקיע ותעבוד בשביל תכנית אדריכלית או פרוייקט גדול, ההגשה והתוצאה הסופית היא שמשפיעה וקובעת בסופו של דבר על עתיד הפרוייקט, כך גם בציורי, חשוב לי מאוד לספק את עצמי, להביא את היצירה הכי נכונה לקהל הצופה.

*היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אמנותך בעוד מספר  שנים?

אני  שמח על ההכרה שהגעתי אליה עד היום, מייחל להפיץ את האהבה שלי למולדת דרך ציורי במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם, למתג את ארץ ישראל היפה השורשית.

אדם, תבנית, נוף

אוצרת: רחל זמר

במוזיאון עוקשי, אולמות האבירים, עכו העתיקה

שעות ביקור בתערוכה: ימים א'-ה  ושבת : 0930-17:00

יום שישי :09:30-15:00

נעילת התערוכה 2.9.2017

יוסי בפייסבוק:

 

 

 

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: