תמי בריקמן - יועצת שינה לקטנטנים

איך גורמים לתינוק להירגע ולא להירדם על הידיים?

הדבר הראשון שרציתי לעשות מיד אחרי הלידה עם כל אחד מילדי זה להסניף אותם מכל הכיוונים ולהשאיר אותם צמוד אלי. לנצח…. אם רק היו שואלים אותי זה מה שהיה קורה.
אני זוכרת את ההנקות בלילה…. לא רציתי שיגמרו. אני זוכרת את היד המושטת לעברי מתוך הרגל בזמן ההנקה ואני זוכרת את הרגע שכבר צריך להשכיב לישון והם חצי מעוכים עלי ובא לי עוד קצת. רק עוד קצת…..
אני הכי אוהבת לכתוב מתוך הזיכרונות והניסיון האישי שלי אבל אני אוהבת גם לכתוב מתוך מצוקתן של האימהות אותן אני מלווה. אז הנה עוד נושא חם מהתנור שעלה לאחרונה לכותרות ומלווה כמעט כל אמא בתהליך ייעוץ שינה: מגע.

כמה מגע צריך תינוק? איזה סוג מגע? ליטוף? ידיים? אוי הידיים…. כמה הידיים מטרידות בהקשר של שינה.
יהיו כאלו שיגידו שתינוק בלילה צריך לישון ואת כל המגע ניתן לו במהלך היום. יהיו כאלו שיגידו שצריך רק מגע. רק ככה התינוק נרגע ורק ככה הוא מקבל את הצורך העמוק שלו.
כרגיל, יש אין ספור גישות, דעות ודרכים….
יש אין ספור מחקרים מראים שיש צורך במגע בתהליך ההתקשרות הראשוני בין ההורה לילד. נקודה.  אך יחד עם זאת, יש לחזק את עצמאותו של התינוק והפעוט ולהפוך להיות הורים מודעים.
המחקרים מדברים על החשיבות המכרעת שיש למגע במתן ביטחון לתינוק ויש שירחיקו לכת ויגידו שזהו צורך קיומי בדיוק כמו אוכל, שינה ואויר.
אבל בדיוק מהמקום הזה, כדי לא לבלבל את התינוק וכדי לא לתסכל את ההורים, כדי להפוך להיות הורים מודעים (וישים) וכדי ללמד את התינוקות שלנו בטחון ועצמאות בו זמנית, חשוב לדעת ולהבין כמה דברים בהקשר של מגע בתהליך ההירדמות של התינוק.
אז הנה כמה טיפים על מגע חכם – אני אוהבת לקרוא לזה: תבונה ורגישות.
1. מגע ואידיאולוגיה
אם מרגיש לכם נכון להיות קרובים וצמודים 24/7 לתינוקכם, על מנשא, על הידיים וגם לישון איתו באותה המיטה – לכו על זה. אל תמנעו ממנו משהו שאתם מרגישים שהוא חייב. אך חשוב לזכור בהקשר הזה שני דברים: הראשון, שזה יהיה באמת מתוך אידיאולוגיה עמוקה ורצון לישון בשיתוף עם התינוק עד שהוא יבחר באופן עצמאי לצאת מהמיטה (כן כן, גם אם זה יהיה בגיל 16…..), זה אחד העקרונות המובילים של עקרון הרצף. השני והחשוב יותר, לא לשכוח את המלצות משרד הבריאות בהקשר של שינה משותפת ואמצעי זהירות הקשורים לכך.
אני אישית לא מאמינה באידיאולוגיה זו ומאמינה שאפשר וכדאי לתת לתינוק המון מגע לאורך כל שעות היממה, גם בלילה, אם הוא מתקשה לישון וצריך לעזור לו אבל בהחלט לא באותה מיטה ובהחלט לא בהקשר של הרדמה על הידיים.
2. מגע ובטחון
מגע = הרגעה = ידיים.
מגע=ביטחון. אבל לא רק. אין ספק שמשהו בחום הגוף שלנו ומשהו בנשימות שלנו הוא כל כך טבעי וכל כך נכון לתינוקות שרק נולדו וגם לתינוקות שגדלים ומתבגרים. או כמו שנאמר: "אין כמו חיבוק של אמא" (או אבא…). אבל חשוב להבין שלא רק מגע נותן את הביטחון שלנו לילדים, גם החלטיות ועקביות ודרך פעולה אחת ולא אלף. אם ניסיתם להרגיע על הידיים ואז במיטה ואז לקחת אליכם למיטה וזה לא עבד וניסיתם לתת אוכל ואז עוד קצת ידיים רק כדי להרגיע, זה לא הביטחון שילדכם מחפש. תהיו בטוחים שאולי הוא קיבל מגע וחום אבל ביטחון לא היה שם.

תמי בריקמן - יועצת שינה לקטנטנים

תמי בריקמן – יועצת שינה לקטנטנים

3. מגע ובלבול
אז הבנתם שאין מה לעשות, הגיע הזמן לשים סוף להרדמות על הידיים וחשוב ללמד אותו להירדם בכוחות עצמו במיטה. נהדר. השאלה היא איך עושים את זה כאשר בכל רגע נתון, אחרי שנרגע על הידיים, אתם רק משנים את הזווית בחצי מעלה לכיוון המיטה והוא מיד מתחיל לבכות. לבכות? יותר בכיוון של לצרוח! אז אם אנחנו לא רוצים ומאמינים שצריך לתת לתינוק לבכות (ואנחנו לא!), איך הוא ירד מהידיים??? העניין הוא שלרוב, כאמור, ברגע שמנסים להוריד אותם מהידיים, הם מתחילים שוב לבכות ואז נוצר מצב שכבר משאירים אותם על הידיים. רק כדי להסדיר נשימה. רק לעוד כמה שניות שבטוח הוא יירגע. קחו בחשבון שזה רק מבלבל אותם יותר. למה? כי ככה הם לומדים שהבכי שלהם מוביל ישר לידיים. הציפייה לידיים נשארת ותישאר. לכן, מה שאני ממליצה לעשות ברגע שהוא נרגע על הידיים זה להוריד מיד בחזרה למיטה מבלי להמתין "רק עוד כמה שניות ליתר ביטחון" (מכירה כבר את כל התשובות….) גם אם מתחיל שוב לבכות. תנו לו עוד קצת מגע במיטה, לא נרגע? קחו שוב אליכם וחוזר חלילה. זה מה שיעשה את ההבדל בין לימוד ילדכם שנרדמים במיטה ואבא או אמא תמיד יהיו כאן כדי להרגיע לבין בלבול וציפייה לידיים.

4. מגע וגיל
שאלת מיליון הדולר שכמעט כל הורה טרי שואל את עצמו: "הוא רק נולד, הוא עוד לא בן שבועיים – אי אפשר להרדים על הידיים רק בגלל הפחד שלא תיווצר תלות?" הם הרי כל כך קטנים! זה לגמרי נס שהם מחוץ לבטן. הם כל כך עובריים וחסרי אונים.
ברור גם ברור שאפשר! אפשר ואף רצוי. המשפט הזה רק מחזיר אותי להתחלה ולרגעים הראשונים שלי עם כל אחד מילדי.
אבל כאן מגיע ה"אבל" והוא מאוד גדול. אם תרגילו את תינוקכם להירדם רק על הידיים מהרגע הראשון – כאן תיווצר ככל הנראה בעיה. אם תרגילו את תינוקכם להירדם גם על הידיים, גם בעריסה, גם בעגלה, גם באוטו, גם על מזרן ובקיצור, תגוונו לו בנוסף לידיים את דרכי ההירדמות, הסיכוי שתיווצר תלות רק בידיים, בהמשך שמעט יגדל, היא קטנה.

5. מגע ותלות
בדיוק בגלל הסיבות שציינתי בסעיפים הקודמים, נוצרת התלות בהירדמות על הידיים וציפייה רק לידיים. הפחד שלנו ההורים מהבכי, הפחד מלהשאיר לבד במיטה, הפחד שמא הוא בכל זאת צריך את הקרבה והידיים ואנחנו, רחמנא ליצלן, מונעים ממנו את הצורך הקיומי והכי בסיסי, זה מה שמוביל אותנו לאבדון בלילות וללילות טרופים חסרי אונים ובלי שינה.
אם אנחנו לא רוצים לפתח אצלו תלות לידיים (ובאופן כללי רוצים ללמד אותו להירדם באופן עצמאי ובצורה טובה) הימנעו מהירדמות על הידיים. אפשר כאמור בחודשים הראשונים אחרי הלידה להרדים על הידיים אבל לא רק. הקפידו בשלב מסוים להפסיק להרדים על הידיים ורק להרגיע במידת הצורך כמה שרק צריך. היו סבלנים, מכילים והכי חשוב: עקביים. אין סיכוי שזה יצליח אחרי פעם אחת וכנראה גם לא אחרי פעמיים. אבל אחרי 3 או 4 פעמים (מאוד אינדיבידואלי – סבלנות), אתם כבר תתחילו להרגיש את ההבדל ולראות שיפור.

לסיכום:
בכל גיל תינוקות וילדים זקוקים למגע ולחיבוק גדול. לחום, לביטחון ולקרבה שלנו. החוכמה היא לעשות את זה נכון ולא לפחד. אם בחרתם ללמד אותם לישון, היו שלמים ואל תפחדו שאתם חוסכים מהם את הצורך הכי בסיסי באנושות כי כל עוד תהיו שם בשבילו, אין סיכוי שזה יקרה.

לפרטים נוספים – אתר של תמי בריקמן או עמוד הפייסבוק

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: