לדבר על חששות עם ילדים , צלם - kheinz46, אתר - PIXABAY.COM

איך לדבר עם ילדים בזמן מלחמה?

"ילדים יודעים לזהות מצוקה ולחץ בקרב המבוגרים, ולכן ההידברות חשובה ועדיפה על הסתרה או הפנמה של רגשות" קובעת היועצת המשפחתית דורית שכורי. ההסברה וההרגעה, בין במלים ובין במשחק, יכולים לאפשר תקשורת משפחתית בריאה גם בימים של מתח וחרדה.

מאת: חני שניידר

בימים אלה של הלחימה בדרום המתח והחרדה עולים בקרבנו ובקרב ילדינו. בארצנו המושג מלחמה מלווה את ילדינו כבר מגיל צעיר. לצערנו, זהו חלק משגרת החיים באזורנו, שגרה לא פשוטה ומורכבת. הדבר דורש מההורים לגלות איפוק ומאמץ גדול להתמודד עם המתח הגדול ועם זאת להרגיע את חששות הילדים. קשה לשמור על שיגרה רגועה ועל התפקוד ההורי.

שיגרת היום הפכה לחוצה ומלחיצה. לחלקנו האזעקות הן חלק משגרה קשה ותובענית ולחלקנו זהו מצב חדש ומלחיץ. אבל בעוד אנו ההורים יודעים להסביר לעצמנו את המציאות, איך נוכל להכין את ילדינו ל"צבע אדום" או לקולות האזעקה? איך נעזור להם להבין בלי להגביר את תחושת חוסר האונים? להסביר או לא להסביר מה קורה? מה הגיל המתאים להסביר? גם למבוגרים קשיים אובייקטיביים, חששות ופחדים מפני המצב.

"אחד מאבני הבסיס לדיאלוג עם הילדים הוא לומר להם את האמת על המצב הקיים, בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם", קובעת היועצת המשפחתית דורית שכורי. "הרצון הטבעי של ההורים הוא להגן על ילדיהם ולומר להם: 'זה שום דבר', 'זה כלום, יהיה בסדר' או 'אל תדאג'. אבל הילדים קשובים להתנהלות ההורים, לתגובות וללחצים שלהם, חשופים מאוד למדיה התקשורתית ומבינים היטב שאנו במצב של מלחמה. גם הפעוטות שביניהם חשים את הלחץ של ההורים, בוכים יותר, לא רגועים ונצמדים להורים. אם נתעלם מרגשותיהם או מהחשש הגדול שלהם, הם עלולים לגלות מצוקה גדולה יותר".

אז מה ההמלצה שלך הלכה למעשה? איך לדבר איתם בעתות כאלה?

"הכינו אותם למה שעומד לקרות: תתרגלו עימם כניסה למרחב המוגן, הסבירו להם מה מתרחש. ספרו להם שיתכן ויהיה רעש חזק, אבל יש מרחב מוגן, מערכת של כיפת ברזל המגנה עלינו וחיילים שמגנים עלינו. אל תתחמקו מתשובות, כמובן לפי גילו ורמת הבנתו של הילד. הקפידו לחבק ולהרגיע אותם. אתם המתווכים בינם לבין המציאות".

דורית שכורי,קרדיט יחצ

דורית שכורי,קרדיט יחצ

כיצד לנהוג כשהילד מביע פחד מפני המצב?

"הכי חשוב זה לגלות הבנה ואמפתיה לפחדים שלהם. אל תתייחסו בביטול לדבריהם, הקשיבו להם. אל תאמרו להם 'אין מה לפחד', אלא 'אני מבינה שאתה פוחד. מותר לפחד'. לחבק וללטף, ולתת להם תחושה בטוחה תוך שמירה על קור רוח ורוגע, אולם אל תעמיקו יתר על המידה בשיחה על הפחדים מה שיכול להעצים את הפחד. הקפידו להמשיך בשגרה היומית הקבועה. שמירה על שיגרה יומית קבועה בהתאם למצב, שמירה על זמני שינה, זמני ארוחות ועל כללי הבית, כך אנו מעבירים מסר חשוב של יציבות וביטחון.

"שימו לב כי בזמנים מתוחים ייתכנו שינויים התנהגותיים כמו עצבנות, כאבי ראש, תוקפנות, הרטבה, בקשה לשינה עם ההורים, חוסר ריכוז, וויכוחים והתנהגויות שאינן אופייניות לילדיכן, או נסיגה בהתאם לשלבי התפתחות הילד. אלה הן התנהגויות אופייניות למצב, אולם אם אתם חשים כי משהו חריג קורה פנו לאנשי מקצוע. יש לעודד פעילות חברתית, ציור או כתיבה. זה יאפשר להם להביע, לשלוט ולהתמודד עם הפחדים והחששות".

מה באשר לפעילות שהיא הסחת דעת?

"כדי להפיג את המתח הוציאו משחקי קופסא, קלפים, קריאה, משחקי מחשב, צבעים ומשחקים אהובים ומועדפים על הילדים ברחבי הבית ובמרחבים המוגנים. אפשרו להם לקחת למרחב המוגן משחקים, בובה וצעצועים אהובים. זה יאפשר להם שהייה רגועה יותר במרחבים המוגנים. ארגנו פעילות משותפת לבני הבית, ועודדו פעילות עם האחים או מספר קטן של חברים בהתאם למצב"

האם לשתף את הילדים ברגשות ובחששות שלנו?

"רצוי ואפילו מומלץ לשוחח עם הילדים על מה שהם יודעים, על החששות והרגשות שלהם ושלכם על המצב, בהתאם לגיל וליכולתו של הילד להבין. אולם אל תרחיבו ותיכנסו לפרטים בשיתוף הפחדים. שימרו על איפוק. יש לתת ביטוי לפחד, ועם זאת להרגיע ולומר לילד 'אני מבינה שקשה לך עם המצב, מותר לפחד, גם לי קשה, לכן אנחנו נכנסים למרחב המוגן'".

איך מפחיתים את הלחץ?

"הפחיתו צפייה רציפה בערוצי החדשות ועודדו צפייה בערוצי הילדים, סרטים או תכניות מוקלטות, מוזיקה ובדיחות. הקפידו על מסרים מרגיעים. במידת האפשר ארגנו בילויים או טיולים מחוץ לאזור הסכנה, אשר ישברו את השגרה המתוחה. בתוך כל הלחץ החרדה הסובבים אותנו אל תשכחו לעודד ולשבח את הילדים בכל הזדמנות, החל משיתוף פעולה במשחק עם האחים או החברים, ועד האיפוק שהםמגלים בהתמודדותם עם המצב.

About חני שניידר

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: