חני בלום -צילום יקיר ברבי

איך לריב נכון.

"אנחנו לא רבים בכלל". לכאורה משפט שאמור לשמח אבל זה בדיוק הזמן להתחיל לדאוג. אפשר ל"תבל" את הזוגיות במריבה קטנה פה ושם, ועצם קיומם של הקונפליקטים בזוגיות מוכיח שלבני הזוג אכפת אחד מהשני, אכפת מהקשר וליהפך, חסרונם יכול ללמד אותנו על אדישות אצל בני הזוג.

מאת: חני בלום

אנשים חוששים לעיתים מהמילה "קונפליקט" ומעניקים לו משמעות שלילית. זה ממש לא כך. הקונפליקט אינו שלילי או חיובי, אלא המקום שאליו אנחנו לוקחים אותו. אם ניקח אותו למקום חיובי נוכל בהחלט לשדרג את הזוגיות .

אז איך עושים זאת? איך מטפלים בקונפליקטים בצורה נכונה? איך רבים נכון?

אפשר לומר כמעט הכול ובלבד  שהעיתוי נכון, והדרך נכונה.

העיתוי – חשוב שבן הזוג המבקש שיחה יפנה לבן הזוג השני ויאמר לו שהוא מבקש לשוחח איתו ויבקש ממנו לתאם מועד. כמובן שהמועד לא יהיה מאוחר מ24 שעות. כך שני הצדדים מרוצים, ועכשיו שניהם יכולים ל"התארגן" למריבה. שניהם יהיו פנויים נפשית ופיזית כך שהשיחה מתחילה מנקודה מאוזנת וישלוט בה ההיגיון, אפילו יותר מהרגש שלזה אנו שואפים בסוף.

מדוע נבקש שיחה מהבוס? מעמית שלנו לעבודה? מחבר?  אבל מבן הזוג שלנו לא? מדוע דווקא אותו אנחנו לוקחים כמובן מאליו ?

הדרך הנכונה– חשוב לבנות נכון את השיחה, אבל לפני, חשוב עוד יותר להבין שאין מציאות אחת, אין אמת אחת ולכל אחד יש את ההיגיון האישי שלו . כל אחד מגיע לזוגיות עם מטען אישי שנובע מסך כל החוויות שצבר במהלך חייו, שלא תמיד תואם את שלנו ואם נשכיל להבין זאת, נוביל את הזוגיות למקום טוב יותר.

 ועכשיו נבנה את השיחה שאמורה להתקיים תוך 24 שעות.

איך נעשה זאת?

*אבדוק עם עצמי מהי בעצם מטרת השיחה? האם יש משהו שאני רוצה להשיג  (ומהו) או שסתם אני מבקשת לשחרר קיטור ועל סמך התשובה שאתן לעצמי אבנה את השיחה.

*השיחה עצמה צריכה להיות מאוד תמציתית, לא לחזור על אותם הדברים מספר פעמים אבל במילים אחרות, אחרת הסבירות ש"אאבד" את בן שיחי בדרך היא מאוד  סבירה.

*קביעת כללים מאוד ברורים לשיחה: חשוב לא להיות שיפוטיים במהלך כל השיחה. לא להיות ביקורתיים ולא לנזוף.

*חשוב להשתמש ב"מסים כמו: אני" ולא אתה" : במקום לומר "אתה לא אחראי ", "אתה שקרן" יש לומר "אני מרגישה לא נעים כשאתה מאחר", "אני מרגישה פגועה כשאתה אומר שאתה נשאר בעבודה ומסתבר שיצאת עם חברים". כשאנחנו משתמשים ב"מסרים מכוונים כמו: "אתה" אנחנו תוקפים את הצד השני והתגובה שלו היא בד"כ סגירות וחומה בין בני הזוג וכמון התקפה שלו. כשאנחנו משתמשים במילה "אני", הצד השני לא יתקוף, להיפך וזה בדיוק מה שאנחנו מבקשים להשיג.

*חשוב להתמקד באירוע עצמו ולא להכניס "היסטוריה" לתוך השיחה. "מה אני מתפלאת שאיחרת להוציא את הילד מהגן"? "הרי גם אמך מאחרת כרונית, לחתונה שלנו היא לא איחרה"? משפט שכזה גורר כמובן תגובה: "אמא שלי, ומה עם אמא שלך? היא יותר טובה"? אמא שלך אולי לא מאחרת אבל…" וכך בלי לשים לב סוטים מה"ריב" שלשמו התכנסנו.

*הקשבה מלאה האחד לשני. כשאחד מדבר השני מקשיב ולא מתפרץ לדבריו. לא באופן מילותי ולא בעזרת תנועות או הבעות המביעות זלזול.

*לשקף האחד את דברי השני. לשיקוף תפקיד חשוב מאוד בשיחה:

1. הוא יכול למנוע אי הבנה ולוודא ששני בני הזוג מבינים האחד את דברי השני, לעיתים אנחנו מתווכחים על משהו ובלהט הויכוח לא שמים לב ששנינו בעצם אומרים את אותו דבר.

2.השיקוף נותן תחושה לאדם שמולנו שפשוט הקשבנו לו.

3.השיקוף נותן לכל צד לשמוע את דבריו מפיו של אדם אחר.

*מציאת פתרון שמתאים לשני בני הזוג. אם השיחה עד כה התנהלה בהתאם לנאמר, כל צד אמר את טענותיו ללא הפרעה או הבעת זלזול, בוצע שיקוף שבעזרתו בני הזוג מתמקדים בנושאים שלשמם התכנסו, הגענו לשלב הפתרון.

חשוב לשאול את בן הזוג "איך את/ה חושב/ת שניתן לפתור את הקונפליקט?". לתת לשני בני הזוג אפשרות להעלות רעיונות לפתרון. חשוב לזכור שככל שבני הזוג יעלו יותר רעיונות הסיכוי למצוא פתרון לקונפליקט הוא גבוה יותר.

כשכל צד מציע את רעיונותיו חשוב להשתמש ב:  "אשמח מאוד אם…"  או   "יעשה לי מאוד טוב אם…".

חשוב מאוד שההסכמה לפתרון הקונפליקט תהיה מתאימה לשני הצדדים כי אז הסיכוי ששני הצדדים יקיימו את הפתרון שנקבע לאורך זמן גדל באופן משמעותי.

*חשוב מאוד לכבד את מעמד ההגעה להסכם. חשוב לערוך סיכום בכתב של כל ההסכמות שהושגו. למען הטקסיות ניתן ממש לערוך הסכם כתוב בין שני הצדדים. ניתן לעשות זאת בדרך רשמית "שני הצדדים מסכימים ש.." או בהומור " בית המשפט החליט ש.." ניתן למסגר את ההסכם ולתלות אותו על הקיר כתזכורת מעניינת.

אז זהו.. הצלחנו לריב נכון, צלחנו את המשבר ואפילו יצאנו אנחנו והזוגיות שלנו מחוזקים ובתחושה שאנחנו מנהלים את החיים שלנו ולא החיים מנהלים אותנו, מה שנותן לנו את הכוח לצלוח את המשברים שעוד ממתינים לנו בדרך. הידיעה שעם מאמץ סביר ובעזרת תרגול אנו יכולים לשדרג את הזוגיות ולא להיכנס לסטטיסטיקה העגומה של הגירושים וכך לצבוע את החיים בגוונים בהירים שיעניקו המון תקווה.

* הכותבת משמשת כמגשרת משפחתית מוסמכת, בעלים של מרכז גישור "לעשות את זה הכי נכון"
ומפתחת לראשונה בישראל את סדנת ההכנה לנישואים "להתחיל נכון".

לדף הפייסבוק של חני בלום

About מיכל פרנקו

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: