יפה וינר - התערוכה "בין תקווה ליאוש"

בין תקווה ליאוש

יפה וינר, אמנית אוטודידאקטית  מצליחה, בתערוכה חדשה: "בין תקווה ליאוש", יורדת לפרטים, ומוציאה מבית היוצר שלה מניפסט חברתי ברור , תערוכה עם מסר ללא מסיכות, חלומות על ארץ ישראל של פעם, והכל סביב עץ הזית-מרכז ההוויה הישראלית ציוריה ריאליסטיים בעלי עדינות ועומק אך עם זאת זרימה, תנועתיות ושלווה.

נפגשנו עם יפה לראיון מרתק במיוחד:

האם יש לך רקע באמנות ואם לא מתי החלה הרפתקת ציור שלך?

הרפתקאת הציור שלי החלה בעת שהותי בפיליפינים שם הכרתי את הצייר האיפרסיוניסטי רוג'ר סן מיגל שעודד אותי לצייר ובמשך כ 3 שנים למדתי ועבדתי במחיצתו שם נחשפתי לעוצמתו של הטבע.

בגיל צעיר מאד נמשכתי לאמנות, לצבעים לבדים יצרתי עבודות טלאים, ציור על בד משי ופיסול בחומר רך.

את השכלתי האמנותית רכשתי במדרשה לאמנות ברמת השרון, באוניברסיטת תל-אביב ובאוניברסיטה הפתוחה, כמו כן עבדתי עם אמנים ישראלים אחדים.

יפה וינר - "בין תקווה ליאוש" התערוכה

יפה וינר – "בין תקווה ליאוש" התערוכה

מה נותן לך השראה ליצירתך?

הטבע הנצחי לעומת ארעיות האדם, הטבע כפי שהייתי רוצה לראותו , היציאה לטבע מדגישה את העל זמניות החובקת בתוכה עבר הווה ועתיד. הטבע מזכיר לי שהוא חזק מכל מעשה ידי האדם. מה שצריך ללמוד מכוחו ומשלוותו שיש לקבלו ולשמרו ואנו רק בני חלוף.

*ביצירותיך, בתערוכה זו,  את משתמשת בדימוי עץ הזית ,  ויוצרת למעשה "סיפור" מחאתי המשלב ציורי עצים בהקשרים שונים. מהי דרך העבודה שלך? והאם יש בכך אמירה?

דרך העבודה שלי היא יציאה לטבע , התרשמות, התבוננות וספיגת התחושות המלוות אותי במקום. אני מכינה סקיצות ומצלמת, בחזרתי  לסטודיו אני מעבירה את הקומפוזיציה והתחושות שלי אל הבד, במידת הצורך אני חוזרת למקום פעמים נוספות.

תערוכה זו החלה להבשיל בתוכי לאחר שריפת הילד מוחמד אבו חדייר, אך סימלי הוא שתערוכה זו מוצגת לאחר מתן גזר הדין.

 עבורי מסמל עץ הזית את השלום והתקווה שורשיותו וחיבורו לארץ ישראל. בעזרת עצי הזית אני מביעה את כאבי מהמצב הקיים, השחתתם הינה קריעת תיגר על החברה ועל דו הקיום בארצנו הגורמת להקצנה בין הצדדים. העיסוק בעצי הזית ותיעודם מאפשר לי להיאחז בתקווה לשינוי בתקווה לשלום.

בעבודתך, ניתן להבחין בנקל בעדינות הרבה ובירידה לפרטי פרטים . האם זה נעשה במודע? האם את מכוונת לפלטת צבעים מסויימת? צבעים מועדפים?

אלוהים נמצא בפרטים הקטנים, אני בן אדם של הפרטים הקטנים. הפרטים הקטנים הם אלו שיוצרים את המכלול, המכלול הגדול יותר מסך כל חלקיו.

בדרך כלל פלטת הצבעים שלי אופטימית, כי עבורי הטבע משדר אופטימיות, בתערוכה זו נוספו לפלטה צבעים כהים רישומים בשחור לבן ובפחם להדגיש את הכאב והיאוש.

יפה וינר - התערוכה בין תקווה ליאוש

 בשנים האחרונות השתתפת בתערוכות בחו"ל. ספרי מספר תובנות שיש לך מפלטפורמה זו.

היציאה לחו"ל פתחה אופקים חדשים והאינטראקציה עם אמנים מארצות שונות חידדה לי את התחושה האוניברסאלית של הטבע ושל האמנים העוסקים בטבע.

היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אמנותך בעוד מספר  שנים?

עובדת בסטודיו שלי בשלווה, לראות שיש עוד אמנים כמוני שחשובה להם הארץ והדו קיום, שיש השפעה ולו במעט לאמנות שאני עושה על החברה בישראל.

יפה וינר - ,תערוכה בין תקווה ליאוש

יפה וינר – ,תערוכה בין תקווה ליאוש

התערוכה "בין תקווה לייאוש" מתקיימת  בגלריה העירונית בית אמני הרצליה

רח' בן גוריון 7 הרצליה

אוצרת : אורית לוטרינגר

פתיחה חגיגית: יום חמישי 9.6.2016 בשעה:19:30

שעות ביקור בתערוכה: א' ג' ד' ה' 10:00-13:00 16:00-19:00

ימי שישי : 10:00-13:00

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: