ד"ר נתן עמית וערן בן קנז,אקוצ'ק

בעל עסק,סקר סיכונים סביבתיים כבר ערכת?

הסיפור מוכר לכל מנהל עם קצת ניסיון. הרגולציה הכרוכה בהפעלת עסק, קטן או גדול, יכולה להוות מעמסה הדורשת תשומות ניהוליות רבות. מנהלים ובעלי עסקים רבים מוצאים עצמם עסוקים שעות רבות במשימות שעיקרן התאמה לדרישות הרגולטור, לעיתים בחוסר פרופורציה לפעילויות הקשורות במהות החברה. רישוי עסקים, הוראות כיבוי אש, המשרד להגנת הסביבה על שלל דרישותיו, משרד הכלכלה (תמ"ת) ועוד כהנא וכהנא. כל אלה כרוכים, מעבר לזמן ניהול יקר, בהוצאות רבות, המעמיסות על שורה התחתונה- רווח.

מאת: אליענה שפר

אז כולם מנסים לחסוך, לעגל פינות, העיקר- לצמצם בהוצאות לא הכרחיות בטווח הקצר. ומקווים לטוב. שלא תקרה תאונת עבודה, שלא תהיה שריפה, שהמפעל לא ייתפס מזהם את הסביבה. הבעיה היא שבתהליך הזה נוטים מנהלים רבים להתעלם מאיומים האורבים מעבר לפינה, בטווח הארוך. איומים הנופלים בתחום האחריות האישית של נושאי משרה ומנהלים בארגון, ושמשמעותם פלילית וכספית. הדאגה לבריאות העובד ועמידה בדרישות החוק בהקשר זה.

"תקנות הבטיחות בעבודה" קיימות מאז 1954 ועודכנו לאחרונה בצו שר התמ"ת ב-2011. במסגרת התקנות חלה חובה על מנהלי הארגון לבצע שורה של פעולות הקשורות בבריאות העובד (להבדיל מבטיחות העובד), שמטרתן להבטיח שהחברה אינה מעסיקה עובדים בסביבת עבודה המסכנת את בריאותם. על פי דרישות החוק באחריות החברה להזמין גהותן (מומחה בבריאות סביבת העבודה) ממעבדה מוסמכת ע"י מנהל הבטיחות ובריאות במשרד הכלכלה (תמ"ת) לבצע סקר שמטרתו תיעוד התהליכים והחומרים בהם עושה החברה שימוש, ובדיקות (ניטור סביבתי תעסוקתי של גורמי סיכון) להערכת חשיפה של העובדים לחומרים אלה. על פי התקנה יש לחזור על בדיקות אלה אחת לשנה, לבצע פעולות מתקנות להקטנת החשיפה, וליידע את העובדים בממצאי הבדיקות. התקנות הורחבו, כדי להגן על בריאות העובדים ועל מנת לוודא שמקום העבודה ותהליכי העבודה אינם פוגעים בבריאותם.

מדוע איום זה יפגוש אתכם בעתיד?

כיוון שבחשיפה לחומרים אלה החשיפה היא כרונית. עוברות שנים (לעיתים שנים רבות אחרי עזיבת מקום העבודה), ויום אחד, העובד שנחשף במהלך עבודתו בעבר מפתח מחלה שניתן לקשור אותה לעבודה אותה ביצע בעבר. מכאן הדרך קצרה לתביעה לביטוח לאומי להכרה במחלה כמחלת מקצוע, כדי לקבל פיצוי וקצבה. אז מתחיל לעבוד שעון החול, והאיום שחשבתם שהתחמקתם ממנו בשם "הקטנת ההוצאות" מגיע לפגוש אתכם- הפעם בדמות תביעות אישיות ופליליות הן כתביעת שיפוי מצד ביטוח לאומי.

חברות כמו "לבנת פורן" ו-"זכותי" מקדישות חלק נרחב מפעילותן לייצוג עובדים בתביעות מסוג אלו.

בשנים האחרונות ישנה עליה משמעותית במספר התביעות להכרה במחלות מקצוע- מחלות שלמרות שהופיעו בשלב מאוחר בחיי העובד- נגרמו כתוצאה מחומרים להם נחשף בעבר בעבודתו. הנזק לביטוח לאומי אדיר. לכן, בשנתיים האחרונות – לאחר שהכיר במחלת העובד כמחלת מקצוע וקבע לו קצבה ופיצוי- תובע הביטוח הלאומי את המעסיק ומנהליו בתביעת שיפוי. זאת כיוון שאחריות המעסיק – וזאת אחריות פלילית של כל המנהלים ונושאי משרה בארגון- לוודא שאינם גורמים נזק לבריאות העובד.

האינפלציה בעורכי דין, בשנים האחרונות, העלתה עוד יותר את כמות ונפח תביעות הגוף והנזיקין, שמגישים עובדים שנחשפו לחומרים מסוכנים במקומות עבודה, או שטוענים לנזק שנגרם להם במהלך עבודתם כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים בסביבת העבודה. תביעות אלה מסתמכות על הכרת ביטוח לאומי במחלת המקצוע והן מנסות להוציא מהחברה והמנהלים פיצוי גדול ככל האפשר עבור העובד.

מנהלים רבים לא מודעים לתקנה, או לכך שיתכן והעובדים אצלם נחשפים לחומרים הדורשים ליווי של גהותן מומחה. אלא שחוסר הידע הזה לא פותר אתכם ועלול לעלות לכם בתביעה. התקנה נוגעת כמעט לכל תעשייה – אם זה מלחימות הנושמות אדי הלחמה, עובדות מעבדה שלא עובדות באופן בטוח תחת מנדף תקני, עובדי תעשיית האבן והשיש הנושמים אבק המכיל סיליקה, הגורם למחלת הסיליקוזיס, עובדי מאפיה הנושמים אבק קמח הגורם לאסטמה כרונית, ועד עובדים בתעשיית המתכת הנושמים חומרים שונים בתהליכי העיבוד.

מעבדת "אקו-צ'ק" (מקבוצת גהות מילניום) פועלת כבר למעלה מ- 14 שנים, ונחשבת לאחת הגדולות, הטובות והמקצועיות בתחומה. מדובר במעבדה המוסמכת על ידי מנהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה לביצוע סקרי סיכונים גהותיים ולביצוע ניטור גורמים כימיים ורעש מזיק במקומות עבודה. המעבדה מוסמכת לביצוע ניטור של כל החומרים בתקנות הבטיחות והגהות. מנהל המעבדה, דר' נתן עמית, היה בעבר ראש ענף בריאות תעסוקתית בצה"ל, הוא כבר 14 שנה עובד בסקטור הפרטי והוא חבר בוועדה הממשלתית העוסקת בנושאי גהות תעסוקתית.

ערן בן קנז, מנכ"ל "אקו-צ'ק" מסביר את הפגיעה האישית המאיימת על מנהלי חברות שלא עומדות בדרישות החוק: "מנהלי חברות צריכים להבין היום, שאם הם לא מבצעים את תהליכי הבדיקה הנדרשים בחוק, באמצעות מעבדה מוסמכת ואמינה, הם צפויים לפגוש תביעות אישיות בעתיד", מתריע בן קנז ומחדד את הסוגיה: "מנהלים רבים מחליפים תפקיד ומקום עבודה מידי מספר שנים. כמעט אף מנהל לא נשאר באותו מקום ניהולי לאורך שנים ארוכות. אבל אם יש עובד, שמחליט לתבוע היום על נזק מתמשך שנגרם לו בגלל חשיפה של שנים ארוכות לחומר מסוים, הוא יתבע גם את המנהל שהיה באותן שנים אחראי לנזקים אלה. אותו מנהל כבר לא נמצא באותה חברה או מפעל, ולכן לא יוכל לצפות שיקבל גיבוי וסיוע משפטי מהחברה בה עבד. התביעה הפלילית והאזרחית תהיה נגדו באופן אישי, והוא יצטרך לשלם מכיסו הפרטי פיצוי לעובד – במידה ובית המשפט יפסוק לטובת העובד התובע. מעבר להבנה של החברות שעליהן לפעול לפי התקנות, המנהלים באופן אישי צריכים לדרוש זאת – הן לטובת העובדים והמפעל וגם לטובתם האישית".

"העבודה והתפקיד של גהותנים המומחים בבריאות העובד לא מסתיים עם תום הניטור והבדיקה" אומר דר' נתן עמית, מנהל המעבדה. " אנו מלווים את מנהלי החברה משלב הבדיקה ועד ליישום תהליכים להקטנת הסיכון, מייעצים לגבי חומרים חדשים בהם רוצה החברה לעשות שימוש, משתתפים בוועדות הבטיחות בחברה, ובמידת הצורך- מספקים לחברה מעטפת של חוות דעת מומחה במקרה של פניית עובד לרופא תעסוקתי ו/או תביעות משפטיות".

 לחברת אקוצ'ק

About רון קסלר

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: