עזרה סעודית בעת צרה, יוצר - maxlkt, אתר - PIXABAY

דואגים לאדם סיעודי? כך תעסיקו עובד זר בצורה חוקית

משפחות רבות בישראל מעסיקות עובדים זרים כמטפלים צמודים לחולים סיעודיים, אך הבירוקרטיה הרבה הכרוכה בהעסקה ואי ידיעת החוק כבר גרמו להן לא פעם מפח נפש וקנסות כספיים. "מעסיקום", מיזם אינטרנטי המתמחה בניהול העסקת עובדים זרים בענף הסיעוד, מציג מדריך קצר שעושה הרבה סדר בבלאגן.

בשונה מהפרדיגמה הרווחת, אדם סיעודי הוא לאו דווקא אדם זקן. מאוד יכול להיות שאדם שעבר תאונת עבודה או חלה במחלה קשה יוכר כאדם סיעודי כבר בגיל צעיר. במצב כזה נדרשת המשפחה לאנרגיות רבות ולא פעם היא תגיע למסקנה שנוכחותו של מטפל צמוד מחויבת המציאות. חלק גדול מהמטפלים הסיעודיים הם עובדים זרים, אשר קיבלו אישור עבודה מרשות ההגירה ובאופן ספציפי לענף הסיעוד. הקריטריונים לזכאות לסיוע נקבעו על ידי המחוקק ומפוקחים על ידי המוסד לביטוח לאומי.

אך למרות שנוכחותם של העובדים הזרים בענף הסיעוד השתרשה זה מכבר, עדיין רבים מהמעסיקים שרויים בכאוס בכל הקשור לאופן העסקת העובדים. התוצאה היא שיש לא מעט מעסיקים שנקלעו בתום לב ואי ידיעת החוק למצבים של העסקה שלא כחוק שגוררת קנסות כספיים שהוטלו/יוטלו עליהם על ידי הרשויות.

היזמים משה לוי, גל שחף ויהונתן שחף הקימו מהתנסותם האישית את "מעסיקום", מיזם אינטרנטי שהוא בעצם כלי עבור מעסיקים פרטיים לניהול העובד הזר וחישוב השכר שלו. לדבריהם, " הישראלים חייבים להבין שהעובדים הזרים הגיעו לכאן כדי להתפרנס, ויש להם אינטרס משלהם. למעסיקי העובדים בתחום הסיעוד יש אינטרס אחר, והוא החובה להיות תמיד מוגנים, להכיר את זכויות העובד ולהימנע מטעויות, שכן העובדים – בעצת עורכי דינם – לא מהססים להגיע לבתי משפט בעיקר בשלב גמר ההעסקה, לרוב לאחר כמה שנים טובות לצד המטופלים".

מעסיקום – בתמונה מימין לשמאל-יהונתן שחף, משה לוי וגל שחף, קרדיט צילום – יחצ

על מנת לעשות קצת סדר בבלאגן ההעסקה של עובדים זרים בתחום הסיעוד, ב – "מעסיקום" ריכזו טיפים מובילים למי ששוכרים או עשויים לשכור בקרוב את שירותיהם של עובדים זרים בתחום:

1. חובה להעסיק עובד זר באמצעות חוזה הכתוב בשפה שהוא מבין, עדיף בשפת האם שלו. העסקת עובד ללא הסכם עבודה היא עבירה פלילית, שהקנס בגינה יכול להגיע לאלפי שקלים.

2. העסקת עובד זר בענף הסיעוד, בדומה לכל עובד אחר, צריכה להיות באמצעות תלוש משכורת מסודר, בדומה להעסקת עובד ישראלי. התלוש גם מהווה אסמכתה להעסקה עליומומלץ להחתים את העובד. ההמלצה על החתמת עובד נכונה לכל תשלום שמועבר אליו, כך שבמקרה של סיום התקשרות הכל ממוסמך ומוסכם ואין עוררין על הסכומים ששולמו או כאלה שטרם שולמו לעובד. כמו בהסכם ההעסקה, כך גם בכל החתמה  נוספת של העובד, קיימת חובה שהמסמך יהיה בשפתו – החל מהזמנה לשימוע, דרך מכתב פיטורין ועד תלוש 106 השנתי.

3. המעסיק חייב לדאוג למגורים לעובד, בין אם בדירתו של החולה הסיעודי ובין אם בדירה אחרת ובתנאי שהמגורים ייחשבו למגורים הולמים. ב-99% מהמקרים העובד הזר גר אצל המעסיק.

4. הסכם ההעסקה בין המעסיק לעובד הזר הוא עניינו גם של שירות התעסוקה הישראלי. על המעסיק לדווח על התשלומים שהעביר לעובד הזר.

5. ניתן לנכות משכרו של העובד הזר הוצאות בגין ביטוח בריאות, הוצאות מחייה, תשלומי מגורים (ואף לנכות יותר כאשר מקום המגורים של המעסיק הסיעודי הינו בשכירות) בהתאם להוראות החוק הנוגע להעסקת עובדים זרים.

6. העסקת עובד זר היא אישית, ולא ניתן לחלוק עם פציינט נוסף שכן מדובר בעבודה תובענית הדורשת זמינות גבוהה של העובד למען המטופל הסיעודי שלו.

7. עובד זר המבקש לסיים את עבודתו חייב להודיע על כך מראש למעסיק שלו וללשכה בה הוא רשום. הוא לא יכול לסיים את עבודתו לפני תום תקופת ההודעה המוקדמת, שהיא תלויה במספר הימים בהם עבד בפועל, החל משבעה ימים בהם תקופת העסקתו לא עלתה על שלושה חודשים ועד חודש במקרה ותקופת העסקתו עלתה על שנה.

8. במקרה של פטירת החולה הסיעודי, אנשי הקשר מטעמו – לרוב מדובר בבן הזוג, ילדיו או האפוטרופסים הרשומים – יבצעו גמר חשבון עם העובד.

9. במקרה שהחולה הסיעודי או אנשי הקשר מטעמו החליטו לפטר את העובד הזר, הם יהיו מחויבים לשלם לו פיצויים בהתאם לתקופת העסקתו. דמי הפיצויים עשויים להסתכם בעשרות אלפי שקלים אם העסקת העובד לא נעשית בצורה מסודרת מחושבת ולפי החוק.

פרטים נוספים אודות הזכויות והחובות של מעסיקי עובדים זרים בתחום הסיעוד ניתן לקבל דרך אתר מעסיקום

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: