רעידת אדמה, אתר -PIXABAY.COM, יוצר - bocux

האם אנו ערוכים לרעידת אדמה?

בעקבות רעידת האדמה בנפאל ולפי אנשי מקצוע ידוע שרעידת אדמה חזקה עלולה להתרחש גם בארץ, ויש להיערך אליה. ידוע שרעידת אדמה בישראל יכולה להתרחש בכל רגע נתון. זהו אסון רחב היקף שבו יפגעו אזרחים רבים, בתים ומבנים מסוגים שונים יקרסו ותיווצר פגיעה בהיקפים גדולים בתשתיות (כבישים, חשמל, מים, ביוב, תקשורת, מאגרי דלק, גז, חומרים מסוכנים וחומרים דליקים). היקף הנזק במצב כזה הוא גדול ביותר בטווח הקצר וגם לטווח הארוך. רק פעילות משולבת ומתואמת בין כל הגופים היא הדרך היחידה להתמודדות עם רעידת אדמה הרסנית. שלומי אדר, מומחה בנושא היערכות ומוכנות למצבי חירום ואפר"ן (אירועי פתע רבי נפגעים) מסביר כיצד ניתן להתמודד וגם נותן טיפים לבעלי עסקים.

מאת: נופר חדד

איזה הערכות נדרשת?

לרעידת אדמה מאפיינים ייחודים המחייבים התייחסות שאינה מוכרת לכלל מערכות החירום וההצלה האמונות על מתארי חירום, ביטחוניים בעיקרם. משרדי הממשלה, רשויות ייעודיות ורשויות מקומיות נדרשים להגדיר לעצמם יעדים להיערכות ומוכנות, הכשרה ותרגול של כלל המערכות שבאחריותם. הערכות ומוכנות טובה תוביל את מדינת ישראל להתמודד עם מצב חירום כגון רעידת אדמה הצפויה עם מינימום קורבנות ונזקים כלכליים.

במצב של רעידת אדמה זהו התסריט מבחינה כמותית שרשויות המדינה מעריכות שיתרחש:

* 7000 הרוגים * 8600 פצועים קשה או בינוני * 37 אלף פצועים קל * מספר לא ידוע של נפגעי חרדה הזקוקים לטיפול * 9500 לכודים בהריסות בנינים * 28 אלף בנינים עם הרז כבד * 290 אלף בנינים עם נזק קל ובינוני * 170 אלף חסרי קורת גג

אילו נזקים צפויים למפעלים וחברות:

  • בעקבות רעידת אדמה עסקים ומפעלים רבים עלולים להפסיק לפעול לפחות לתקופה מסוימת. בעיקר בגלל היעדרות בעלי העסקים והעובדים עקב פגיעה בהם או של קרוביהם או עקב הפנייתם למאמץ ההצלה והשיקום. לעיתים, היעדרות של מספר אנשי מפתח בארגון עלולה להביא להשבתתו גם אם הארגון ורוב העובדים לא נפגעו.
  • היפגעות של מבנים, מכשירים, מכונות, מחשבים ואמצעי ייצור אחרים, או של תשתיות בסיסיות הנדרשות להפעלה (חשמל, מים, גז, תקשורת, בנקים ועוד). העדר יכולת להביא ולקחת חומרי גלם וסחורות, בשל בעיות תחבורה ותקשורת. העדר קונים בחנויות, שטחי מסחר.
  • כל חברה נדרשת למפות את העסקים/מפעלים המהווים עבורו כ"עסקים חיוניים/להם יש תרומה אסטרטגית" על מנת להפיק מכך משמעויות להיפגעותם של מפעלים אלו עבור השירותים והמוצרים אותם הוא מחויב לספק בחירום.

כדי להתמודד עם משבר גדול כגון רעידת אדמה כל בעל עסק/מנהל/בעלים של חברה/מפעל נדרשים תחילה להנחיל ולהטמיע עוד בזמן שגרה תרבות ארגונית לחירום. זוהי חובה של כל הנהלה להוביל מהלכים להתמודדות במצבי חירום כדי למזער נזקים כלכליים בזמן אמת.

שלומי אדר

שלומי אדר

כיצד המחלקות השונות צריכות להערך? הערכות המחלקות השונות הכרחית עוד בזמן שגרה טרם התרחשות רעידת אדמה:

מחלקת תפעול:

  1. הגדרת תכניות הפעלה בחירום, מכונות ותהליכים עיקריים בחירום, בהתאם לתרחיש רעידת אדמה .
  2. הגדרת תקן כוח אדם שימצא בחברה לאחר רעידת האדמה.
  3. כולל הפעלת משמרות- מציאת חלופות אנרגיה וחלופות: חשמל-מים-גז -חומרים ייחודים.
  4. הגדרת כלי שינוע – ציוד טכני קריטי אופן טיפולם בחירום.
  5. הגדרת תכנית הפעלתם של נותני שירותים מקומיים /אלטרנטיביים אשר חיוניים להמשך הפעלת מערך תפעול/גורמי תמך בחירום– כדוגמא ספק חדר אוכל, ניקיון, הסעות וכד'.
  6. ניהול מלאי ציוד מציל חיים לשימוש בחירום.

מחלקת משאבי אנוש:

  1. שיבוץ והוספת תקני כ"א ע"פ הגדרת מנהלי המחלקות הרלוונטיים ובהתאם לצרכים עסקיים שיקבעו .
  2. תמיכה בכל נושא שיבוץ, ניוד וחלופות כ"א באתרים הפעילים ובין המבנים.
  3. הפעלת מוקד תמיכה בחירום .
  4. קביעת מסגרת הפעלת תכנית רווחה (פנאי, תומכת בעובד ומשפחתו).
  5. קביעת מסגרת לצורך הפעלתם של ספקים אסטרטגיים רלוונטיים בשעת חירום.

קניינות:

  1. מיפוי ספקים אסטרטגים לפי הסכמים תוך בחינת עיגון יכולת פעולת הספק בחירום.
  2. איפון דרישות החירום מהספקים, לצורך אספקה של חומרי גלם, אריזות ושירותים בשעת חירום.
  3. הגדרת מלאי ברזל נדרש לצורך עמידה במצב של סגר ימי .
  4. הפעלת תהליכי רכש חריג במצב חירום.

מערכות מידע:

  1. הגדרת מסגרת תמיכה בחירום של מערכות: מחשוב, (קבלת הזמנות, הזרמת מידע לעמדות העבודה במחלקות הרלוונטיות. אפשרות תשלומים/סליקה מעקב בקרב לקוחות החברה).
  2. בניית תכנית אלטרנטיבית להפעלתם של מערכי התקשורת הקיימים כדוגמת אינטר-נט-אינטרנט , פורטל ארגוני תקשורת טלפוניה קווית/סלולרית בעזרת שימוש בתקשורת אלטרנטיבית מקבילה כדוגמת Facebook – Twitter -, טלפונים לווייניים וכד'.
  3. הגדרת מערך גיבוי פיזי נוסף על הקיים של מאגרי מידע בטווחים של לפחות 20 ק"מ מחדרי המחשבים הקיימים בחברות.

מחלקת שיווק- הפצה ומכירות:

  1. בניה של תכניות הפצה אלטרנטיביות שיתנו מענה לניוד לקוחות עקב פינוי/פגיעה.
  2. מכירה/הפצה בעתות חירום ללקוחות שאינו מוגדרים בפעילות השוטפת של החברה .
  3. הגדרת ספקים אסטרטגים בעתות חירום .
  4. בניית חליפת אבטחה ולוויי מפיצים בדרכים באזורי עימות /סיכון.

מחלקת כספים:

  1. קביעת דרכי תשלום לספקים קריטיים בעת חירום.
  2. הגדרת תשלומים באמצעים חליפיים (מזומן, אחר) במידה ומוסדות פיננסים לא יתפקדו.
  3. הגדרת מסגרת תקבולים (גבייה מלקוחות) במצב של חוסר נגישות, עבודה מרחוק, אישורים וחתימות מורשים, תיעוד מספק ורישומים נאותים לצורך מקסום השיפוי. הפעלת גורמים חיצוניים בחרום (שמאים, רו"ח וכו').
  4. הגדרת תכנית מסגרת לצורך הגשת תביעות פיצוי על נזקים בזמן אמת.

About נופר חדד

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: