בית משפט העליון,מקור - ויקפדיה

הגשת עתירה נגד הרשות

יותר ויותר אזרחים מן השורה מגישים עתירות מנהליות כנגד הרשויות השונות. זירה זו, שבעבר הייתה בעיקר נחלתם של תאגידים מסחריים גדולים ושל עותרים ציבוריים, הפכה לכלי יעיל בידי האזרח לעמוד ולהגן על זכויותיו.

 

עם תחילתו של המילניום החדש נכנסה לתוקף הרפורמה שהביאה להקמת בתי המשפט המינהליים. מה שהיה עד אז נחלתו הבלעדית של בית המשפט עליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק (בג"צ), הפך להיות הליך משפטי נגיש יותר לכל אזרח. באופן הדרגתי החל המחוקק להעביר עוד ועוד סמכויות לבתי המשפט המנהליים, הממוקמים בכל מחוז שיפוט בדרג של בית משפט מחוזי.

עו"ד אדיר בנימיני, שותף משרד עורכי דין דוידוב-בנימיני ושות', במתחם הבורסה ברמת-גן, המייחד את פעילותו לטיפול בתחום המנהלי והחוקתי, מספר כי השימוש בכלי המנהלי הולך ונהיה תדיר יותר, וזאת בלי קשר להחלטת המדינה להגביר באופן משמעותי גם את השימוש במכשיר האכיפה המינהלי.

אדיר בנימיני – קרדיט יחצ

אילו מגמות אתה מזהה בתחום המשפט המנהלי?

עו"ד אדיר בנימיני: "הציבור הרחב הולך ומגלה את הכלים שמעניק המשפט המנהלי; אם בעבר הרחוק העתירות היו מוגשות ברובן על ידי תאגידים חזקים ועותרים ציבוריים, כמו 'התנועה לאיכות השלטון', 'אומץ', 'אדם טבע דין' וכו', הרי שהיום גם עסקים קטנים ואזרחים מן השורה לא מהססים לפנות לאפיק המשפטי הזה.

איך זה בה לידי ביטוי?

עו"ד אדיר בנימיני: "אתן דוגמא; אם בעבר הורים לתלמיד שאינם מרוצים מדבר כלשהו שנוגע למערכת החינוך בעירם, הם היו מנסים לפעול בכל המישורים הקיימים ואפילו להגיע ללשכת ראש העירייה במקרה הצורך. אבל אם הבעיה לא נפתרה הם היו נעצרים שם. היום זה כבר לא סוף פסוק. במידה ולא נמצא פתרון נבחנת האפשרות להגיש עתירה מנהלית כנגד הרשות. במשרדנו נתקלנו במקרים רבים בהם תושב או קבוצה של תושבים התארגנו יחד על מנת להגיש עתירה נגד העירייה או המועצה המקומית במגוון רחב של נושאים".

האם אתה לא מרגיש שקיימת רתיעה מסוימת לפנות להליך כזה?

עו"ד אדיר בנימיני: "אין ספק שבעבר כאשר משמעות הדבר היה להגיע לבית המשפט העליון בהליך של בג"צ, היה בכך סוג של רתיעה. היום, היות וחלק מאוד מרכזי של הנושאים שבעבר נדונו בבג"צ עברו לבתי המשפט המחוזיים, יש בכך כדי להפוך את ההליך לנגיש יותר ומרתיע פחות עבור האזרח מן השורה. אנו מקבלים במשרדנו גם בהרבה פניות מצד בעלי עסקים קטנים ובנוניים שחשים שהבירוקרטיה הממשלתית והמקומית מערימה עליהם קשיים בלתי מוצדקים. אף הם לא מהססים לבדוק את ההתכנות המשפטית של הגשת עתירה מנהלית.

משרדכם משמש גם כיועץ המשפטי של מכון מצפ"ן המייצג נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.

עו"ד אדיר בנימיני: "אכן, כמי שכיהן בעצמו במשך 8 שנים במועצת העיר נתניה, סברתי כי יש מקום להעניק לנבחרי הציבורי בשלטון המקומי, בעיקר אלה שמכהנים באופוזיציה, אפשרות להאבק באופן אפקטיבי באותם ראשי רשויות שמנצלים את הסמכויות הרבות שהעניק להם המחוקק על מנת להצר את צעדיהם של נבחרי הציבור במועצת העיר. לצערי, הגופים שאמורים לפקח על הרשויות, בראשם משרד הפנים, אינם נותנים מענה לנבחרי הציבור באופוזיציה. לעתים הגשת עתירה מנהלית היא הדרך היחידה להביא לתיקון המעוות".

מהו אותו הליך של איכפה מנהלית שהיקף השימוש בו עולה באחרונה?

עו"ד אדיר בנימיני: "בעבירות מינהליות האזרח רשאי לבחור בין תשלום קנס ללא סנקציה פלילית או רישום פלילי, או להגיש בקשה להישפט והנושא יתברר מול שופט. הגישה בעבר הייתה שכל הפרה של החוק הייתה גוררת העמדה לדין, ובית המשפט היה מכריע בדין ומעניש בהתאם לצורך. לאור העומס על מערכת המשפט, הגישה הזאת התגלתה כבעייתית וקשה ליישום באופן אפקטיבי. מכוח זה נולד הצורך לבצע ההפרדה בין עבירות מינהליות לבין עבירות פליליות מובהקות".

באיזה תחומים מתמקדת האכיפה המנהלית?

עו"ד אדיר בנימיני: "התחומים הם תולדה שקשורה במישרין להתפתחות של המדינה המודרנית; מדובר בעיקר בתחומים  שבעבר לא היו מוסדרים והמדינה לא נדרשה לעסוק כמעט באכיפתם כמו תחבורה (לא במובן התעבורתי), ניירות-ערך, אקולוגיה, הגנת הסביבה, עבודה, קומונייקציה ועוד. תחומים שעברו לידי רגולטורים שמונו מטעם הרשויות. הצורך לאכוף גם את ההפרות בתחומים אלה הגבירה עוד יותר את העומס על בתי-המשפט. כתוצאה מכך החלו לעבור באופן הדרגתי שורה ארוכה של עבירות שאין בהן כוונה פלילית לידי רשויות האכיפה מנהליות והרגלוטורים. למרות שאין כאן היבט פלילי, כדאי מאוד להיוועץ עם עורך-דין לפני שמשלמים את הקנס המנהלי או כל סנקציה אחרת שהוטלה בידי הגורם האחראי.

משרד עורכי הדין "דוידוב-בנימיני ושות'" רח' אבא-הלל סילבר 7, ב"בית סילבר", מתחם הבורסה, רמת גן. טל' 03/6494555

http://www.davidov-benyamini.com/

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: