רונן נורני, קרדיט יחצ

כיצד ניתן לאפשר את הצמיחה של העסקים בישראל?

כיצד מגייסים אשראי לפיתוח העסק? איך פועלים בסביבה מוגבלת של גיוס מקורות מימון ומה מוטל על הממשלה לעשות על מנת לסייע? על שאלות אלה ועוד יצא אתר המומחה לראיין את רונן נורני מנכ"ל אובליסק ליווי פיננסי בע"מ,פתרונות מעשיים לאתגרי מימון עסקיים.

מאת: קובי ברדה

איך יכולים העסקים הקטנים ובינוניים  לגדול ולצמוח  ואיך ניתן לממן את התפתחות החברה ?

מאבחון של חברות רבות בנישה הנ"ל ניתן לומר כי לחברות אלו יש שני חסמים או אתגרים שצריכים לצלוח בכדי לגדול להתפתח ולממש את הפוטנציאל העסקי שלהם.

האתגר הראשון הינו אתגר ניהולי , עסקים אלה בדרך כלל מאופיינים ביזם אמביציוזי, שהצליח להנהיג מספר עובדים ולהגיע למחזורים של 10-50 מליון ₪. אין ברשותו האמצעים לשכור עובדים בכירים שיעזרו לו בניהול , מנהל כספים , מנהל שיווק תפעול וכו'.

האתגר השני שעומד בפני עסקים אלו הינו גיוס הון לפעילות השוטפת ולפעילות השקעות בחברה. עסקים אלו בד"כ מעמידים נכסים פרטיים שלהם או של בני משפחה כבטוחות למערכת הבנקאית ויכולת גיוס האשראי שלהם מוגבלת.מקורות המימון שעומדים לרשות העסקים הנ"ל הינם מוגבלים ובעייתיים.

מיהם מקורות המימון העומדים לבעל אותו העסק?

"מקור המימון הראשוני והעיקרי הינו הבנק." מציין נורני ומרחיב  על הבעיה "מחלקות האשראי של הבנקים לעסקים אלו מוגבלות בכח האדם שלהם וביכולות שלהם לתת מענה טוב לצרכי האשראי של החברה המתפתחת." מעבר לכך הוא מוסיף " מגבלות באזל 2 , סיכוני האשראי ומדיניות הבנקים במתן אשראי לעסקים אלו מגבילה את יכולת הענקת האשראי מנגד התנהלות החברות ובעליהם, חוסר השקיפות מול המערכת הבנקאית ,  מחסור בדוחות חודשיים או רבעוניים, תלות באיש מפתח אחד גורמים לבנקאים ול"טכנאי הכסף" להצדיק  את התשובות השליליות לבקשות האשראי. אשראי חוץ בנקאי – "באז" תקשורתי  כותרת בעיתון או בכנס , האשראי החוץ בנקאי הנגיש לעסקים אלו הינו מעט מדי ומוגבל מדי , גם במקרים בהם מאושרת מסגרת חוץ בנקאית , מחיר האשראי והעמלות מרתיע הרחבת השימוש באשראי זה."

מה בקשר להלוואות מדינה?

קרנות המימון הממשלתיות מנוהלות על ידי הבנקים וגם הם נתונות לאמות מידה בנקאיים כך שבדרך כלל עסקים שבאמת נזקקים  לאשראי להתפתחותם לא מוצאים בקרנות פתרון אמיתי , האשראי בקרנות מוגבל ונותן פתרון חלקי בלבד.

אמרנו שהאתגרים הינם הון וכח ניהולי , המשק הישראלי משופע בהון ומשופע באנשים טובים שיודעים לנהל ולהנהיג , אם כן מה חסר ?

"לדעתי חסרה יד מכוונת , חסרה הנהגה מאקרו כלכלית שמבינה שעסקים אלו שהולכים ומתמעטים , יזמים שמפחדים להקים עסקים הם הם הקטר האמיתי של המשק שיכול להניע את הכלכלה לנפץ את הריכוזיות ולהביא לתעסוקה מלאה ולתחרות אמיתית , עסקים אלו שיתפתחו ישפיעו על היקף הסחר הבינלאומי ויכולים להצעיד את הכלכלה והמשק לפריחה ושגשוג." ונותן דוגמא "קחו למשל אשראי שניתן לטייקון זה או אחר לרכישת אמצעי שליטה בחברת ענק ולא משנה אם זו חברה סלולרית תעשייתית או מסחרית , קיים ניגוד בין רצון ההנהלה לפתח את החברה לבין רצון הבעלים למשוך דיווידנדים במהירות ולהחזיר את ההשקעה שלא לדבר על האשראי שנלקח לצורך הרכישה , במקרים מסויימים אף נאלצת ההנהלה לפטר עובדים ולעצור השקעות בכדי למקסם את התשואה והדיווידנדים לבעלים."

במילים אחרות, ניתן לומר כי האלמנה מחדרה, שכספי הפנסיה שלה ניתנו לטייקון לרכישת אמצעי שליטה, גרמה לפיטורי בנה העובד בחברה הסלולרית?

"כן !" ומוסיף "היד המכוונת חייבת להתעורר ולהתעשת ולהגיב במהירות. על הממשלה , האוצר , התמ"ת ראשי הבנקים והגופים המוסדיים לקבל החלטות , כל אחד בדלת אמותיו ובאמצעים העומדים לרשותו לשנות את סדר העדיפות במתן אשראי ותמיכה בעסקים עם פוטנציאל צמיחה."

אם כן מהו הפתרון הנכון לדעתך?

"הפתרון הנכון לדעתי הוא הקמת קרנות השקעה עם מדיניות ברורה של השקעה בעסקים עם פוטנציאל צמיחה , השקעה של הון כספי והון אנושי.רק השקעה משולבת של הון לפיתוח העסק וניהול מקצועי הם המתכון לסיכויי הצלחה גבוהים של קרנות אלו." ומפרט בקשר למדינה " הממשלה באמצעות משרדיה צריכה להעניק ערבויות ארוכות מועד בכדי שחלק מהקרנות יוכלו לבצע השקעות במיכון וציוד הנדרשות לפיתוח עסקים בעיקר בתחום התעשייה." לעניין הבנקים הוא מציין "ראשי הבנקים אליהם מופנים הטענות בדבר אפליית מתן האשראי לעסקים, הם הם אלו שצריכים להקים יחד קרנות השקעה בעסקים עם פוטנציאל צמיחה , ולתת לאנשי המקצוע ולוועדות ההשקעה לקבל החלטות בדבר השקעה בחברות."

לאתר חברת אובליסק

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: