עו"ד אדיר בנימיני מימין ועו"ד ישראל דוידוב משמאל.

כל מה שחשוב לדעת על החמרת מדיניות הענישה בדיני תעבורה.

בעשור האחרון ניכרת מגמה ברורה של החמרת העונשים בגין ביצוע עבירות תנועה בבתי המשפט לתעבורה, עד כי בשנה שעברה נדונו שלושה נהגים לעונשי מאסר בפועל בגין עבירות מהירות.

מאת: מיכל פרנקו

המגמה להביא להחמרת הענישה בדיני התעוברה היא ברורה ונמשכת לאורך שנים רבות; אין צורך לערוך סקר דעת קהל, כדי לדעת כי קיים סוג של קונסנזוס בחרבה הישראלית, לטובת החמרת הענישה לעברייני תנועה. תשובה זו תשאר תקפה כל עוד הדבר לא נוגע לנהג עצמו, באופן אישי, ו/או אולי לאדם אחר המקורב אליו.

תרומה משמעותית לכך תורמים גם אמצעי התקשורת, שכן האופן שבו מסוקרים האירועים שנוגעים לתאונות דרכים, גוררים אחריהם את דעת הקהל, ונוצרת כתוצאה מכך אווירה, המשפעה על מערכת קבלת ההחלטות כולה, והיא להחמיר בענישה בבתי המשפט לתעבורה.

עו"ד אדיר בנימיני חבר מועצת עיריית נתניה, שהתמקצה בתחום בעת עבודתו רבת השנים במשרדו של עו"ד דוד גולן, עומד כיום בראש משרד ביחד עם עו"ד ישראל דוידוב. משרד עורכי דין המייחד את כל פעילותו לטיפול בעבירות תעבורה.

עו"ד אדיר בנימיני מציין כי אחד הביטויים הבולטים למגמה זו מן העשור האחרון, הינה השאיפה להביא להשתת עונשי מינימום בכתבי אישום המוגשים, למשל, בתאונות דרכים.

איך הדבר בא לידי ביטוי?
עו"ד בנימיני: "הבסיס לכל העניין הוא שיקול הדעת המסור לתביעה המשטרתית בקביעת סעיף האישום בו יואשם הנהג המעורב בתאונה.  המדובר ב'סעיפי סל' שהתביעה יכולה לבחור, והיום, בניגוד לעבר, המגמה היא להגיש את כתבי האישום על פי הסעיף המחמיר יותר".

האם הדבר הינו אפקטיבי מבחינה הרתעתית כלפי הנהגים שנענשים?

עו"ד ישראל דוידוב: "בתפקידנו כסנגורים בתחום דיני התעבורה, אני ושותפי עו"ד אדיר בנימיני, נתקלים לא אחת במצבים בהם עונש המינימום לוכד ברשת דווקא את הנהגים הטובים, נטולי עבר תעבורתי משמעותי. עונשים מנדטוריים לא עושים הבחנה בין נאשמים, וכך גם נהגים שלאורך כל חייהם נוהגים באופן תקין, נדרשים לשלם מחיר עונשי כבד מזה שהם ראויים לו. הנהגים בעל העבר התעבורתי המכביד, ישלמו את המחיר העונשי שהם ראויים לו, ולו בשל השק שהם נושאים על גבם, קרי העבר התעבורתי שלהם, בלי קשר לעונש המינימום".

אך לא רק בתאונות דרכים עסקינן; שנת 2013 כמו זו שלפניה, היו שנים שביטאו עליה משמעותית של המדרגה העונשית לעברייני תנועה, וזו אינה פוסחת גם על מי שהורשעו בביצוע של עבירה של נהיגה במהירות אימתנית; בראשית שנת 2013 דחה בית המשפט העליון בקשת רשות ערעור של נהג אשר נתפס נוהג ב-195 קמ"ש במכונית מרצדס שלו, בכביש 25 מבאר-שבע לשדה-תימן, שם המהירות המירבית הוגבלה בזמנו ל-90 קמ"ש בלבד.
בית המשפט העליון קבע, בין השאר, בפרשה זו כי נהיגה "במהירות של 195 קמ"ש (מהירות "קצה" בגימטריא) מלמדת על טֵרוף הדעת. ישוב הדעת יבוא לו, למבקש, יש לקוות, במהלך ישיבה של 4 חודשים מאחורי סורג ובריח. אין זו דרך השגרה, להורות על כליאתם של עברייני תעבורה, כשבפועל לא נגרם נזק לרכוש ולא פגיעה בגוף, אבל בכגון דא עלינו להקדים תרופה למכה. המהירות, הסכנה, העבר התעבורתי, אי-לקיחת האחריות, מחייבים ענישה משולבת וקשה, בדיוק כזו שננקטה כלפי המבקש: כליאה ושלילת רישיון נהיגה".
בעקבות פסיקה זו, החלו עוד ועוד נהגים להישלח לבית הסוהר בעקבות ביצוע עבירות מהירות; בחודש אפריל 2013 אישרר בית המשפט העליון עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל על רוכב אופנוע שנתפס במהירות 234 קמ"ש. בית המשפט העליון נימק את החלטתו בכך ש"המהירות החריגה שבה נתפס הרוכב, מעידה על מחשבה פלילית ומחייבת את מאסרו".

עו"ד דוידוב מציין כי "מדובר רק קצה הקרחון", ומוסיף כי "ההחמרה מתבטאת גם באורך תקופות הפסילה שנגזרות; על כן הייתי ממליץ היום לכל נהג שהוגש נגדו כתב אישום בתיק תעבורה (בגין עבירה חמורה או קלה כאחד), להתייצב לדיון בעניינו, בלוויית עורך-דין לתעבורה, הבקיא ברזי התחום. לאור מדיניות הענישה המקובלת כיום, עדיף לא לגשת לדיון בפני בית המשפט לתעבורה ללא ליווי של סנגור שעוסק בתחום".

למשרד עו"ד דוידוב בנימיני

About מיכל פרנקו

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: