לקראת הבחירות מוניציפאליות – על תרומות מותרות, תרומות אסורות ומה שבינהן.

מהו סכום התרומה המקסימאלי למועמדים וסיעות בבחירות לרשויות המקומיות? אילו מגבלות נוספות חלות על התרומות ? איך המתמודדים רושמים אותן כדין? ואיך נמנעים מדו"ח שלילי של מבקר המדינה. משרד עורכי הדין "ויינברגר ברטנטל ושות'" מציג את התשובות.

מאת: רון קסלר

התרומות שמקבלים נבחרי ציבור עולות לא אחת לסדר היום הציבורי. בדרך כלל, מדובר בתרומות לנבחרים ברמה הארצית כאשר הם מתמודדים בבחירות פנימיות – פריימריז מפלגתיים, , אבל החוק מטיל הגבלות גם על מועמדים בבחירות המוניציפאליות – החל מזהות התורמים כלומר למי מותר לתרום, וכלה בדרך התרומה וברישום שלה.

"חוק הרשויות המקומיות מסדיר את ההגבלות המושתות על רשימות וסיעות בכל הנוגע למימון שנותנת להן המדינה ולתרומות שהן מקבלות. הקפדה על מילוי הוראות החוק והנחיות מבקר המדינה תקל עליהם ותמנע הטלת סנקציות כספיות", אומר עו"ד עמיחי ויינברגר ממשרד עורכי הדין "ויינברגר ברטנטל ושות'", מהגדולים והמובילים בתחום הרשויות המקומיות והמשפט המנהלי.

בבחירות המוניציפאליות החוק מבדיל,בין סיעות בכנסת או מפלגות שרצות, באמצעות סיעות בת או רשימות בת, לבין סיעות ורשימות "עצמאיות", השוני הוא גם ביחס לתקרת ההוצאות המותרת לסיעת בת של מפלגה שניתן לומר כי למעשה אין לו הגבלה מעשית, וגם גם ביחס לתרומות שניתן לקבל על ידי סיעת בת או רשימת בת.  "חשוב להדגיש כי הוצאות בחירות הקשורות לארגון פעולותיה, לתעמולה, להסברה או לקיום הקשר עם הציבור של סיעה רק רק מכספים שמתקבלים ממימון המדינה – כסף שיתקבל בתום הבחירות לאחר קבלת תוצאות המנדטים וכן רק מתרומות מותרות. אין כל דרך להשיג מימון אחר ומכאן גם החשיבות שלהן" מוסיף עו"ד ויינברגר

 מהן ההגבלות על קבלת תרומות?

"החוק קובע שורה של הגבלות בתחום זה. לדוגמה, ביחס לסיעה או רשימה עצמאית  בבחירות לרשויות המקומיות לא ניתן לקבל יותר מ-5,000 שקלים בסך הכול מ-'אדם ומבני משפחתו התלויים בו לפרנסתם' לדוגמא אדם ורעייתו אינם יכולים לתרום יותר מסכום של 5,000 שקלים. כשזה מגיע למפלגה, הסכום יורד ל-2,300 שקלים. חשוב לומר כי גם המועמד אינו יכול לתרום לעצמו יותר מסכום התרומה המרבי. למעשה בתקופת הביניים עד לקבלת כספי המימון, נוהגים המועמדים לערוך הסכם הלוואה לטובת הסיעה או הרשימה שיש ריבית בצדו, וכספים אלו אמורים להיות מושבים על ידי הסיעה בתום הבחירות, בהנחה שהסיעה או הרשימה הצליחו לקבל מספיק מנדטים בכדי לכסות את הוצאות הבחירות. לעיתים נוצר מצב בעייתי שלא כוסו כל ההוצאות והמועמדים ברשימה שנתנו הלוואה הופכים להיות "תורמים בעל כורחם" כלומר, כאלו שנתנו תרומה מעבר לסכום המותר בחוק.

רק לתושבי מדינת ישראל הרשומים במרשם התושבים מותר לתרום, כלומר לא ניתן לקבל תרומות מתושב חוץ, זאת להבדיל מההרשאה שניתנה בעניין בפריימריז מפלגתיים. כמו כן, חשוב להבהיר כי  מועמדים ורשימות אינם יכולים לקבל תרומות מתאגידים, בין אם הם תאגידים שנרשמו  בארץ או בחו"ל. פעמים רבות סיעות מקבלות תרומה בשווה ערך למשל מישהו תורם חולצות לקמפיין בשווי התקרה המותרת בחוק, אך אז מתברר כי התרומה הייתה בפועל מחברה שבבעלותו ואז קובע מבקר המדינה כי ניתנה תרומה לא חוקית, דבר המשליך כמובן על קבלת דוח חיובי או שלילי ממבקר המדינה.  מיותר לציין שאי אפשר לתרום בעילום שם, ההפך מזאת, שמו של התורם יפורסם לרוב,  ועל מקבל התרומה לאמת את הזהות והכתובת של התורם. בנוסף, חלה על מקבל התרומה חובה לפרסם את השמות של התורמים להם ואת סכומי התרומות. ניתן לתרום בשיקים, כרטיסי אשראי והעברה בנקאית, אך כאשר מדובר בתרומה במזומן דורש מבקר המדינה כי ימסר תצהיר חתום מול עורך דין שבו נותן התרומה יצהיר כי הוא תרם מכספו שלו, דרישה זו פעמים רבות מרתיעה תורמים, אך הכונה מאחוריה היא כי ניתן יהיה לעקוב אחר מקור כספי התרומה, כשבבסיס העניין מטרה להרחיק הון משלטון".

 מה לגבי קבלת פעולות של עמותות לטובת מועמד או רשימה?

ויינברגר: "יש לבחון האם מדובר בתרומה לרשימה או סיעה או לכל אדם אחר הפועל למענה או בזיקה אליה. אם יימצא שעמותה מסוימת תורמת כך, זה ייחשב כתרומה אסורה. על אף רצונו וכוונתו של המועמד או הסיעה והרשימה. מבקר המדינה עלול לראות כתרומה גם כאשר גוף חיצוני עושה פעילות לטובת רשימה או סיעה, בתיאום עם אותה סיעה או בזיקה אליה".

 עו"ד ברטנטל ינור מוסיף צריך לשים לב שלא רק כסף נחשב תרומה. "יש גם מה שנקרא 'תרומה על דרך העמדת שירותים ממי שזוהי דרך עיסוקו', בין אם מדובר על משאבים, נכסים או מתן מוצרים", אומר עו"ד ברטנטל. "במקרים שכאלה, שווי התרומה ייחשב לפי שווי המוצרים או השירותים שסופקו בפועל".

גם התנדבות נחשבת תרומה אסורה?

 ברטנטל: "אם זו התנדבות אישית לפעילות שאינה כרוכה במתן שירות מקצועי, התשובה היא לא. אזרחים רשאים לחלק בהתנדבות חומר הסברה, לארח חוגי בית ולעשות פעולות דומות אחרות בלי שהדבר ייחשב לתרומה. בכל מקרה, אסור באופן מוחלט לתת למתנדב הבטחה שהוא עלול להבין ממנה שתינתן לו טובת הנאה אישית בתמורה לקבלת התרומה".

 

אז איך מממנים את הפעילות עד קבלת כספי מימון בחירות?

לדברי עו"ד ויינברגר, "החוק מתיר לסיעה או רשימה עצמאית לקחת הלוואה או ערבות, אולם אם לא תיפרע ההלוואה, ייחשב מי שנתן אותה למי שתרם בעל כורחו, ועל תרומה זו יחולו הכללים הרגילים הנוגעים לתרומות. בנוסף, ערבות שניתנה לסיעה עצמאית תמורת תשלום עמלה אינה נחשבת לתרומה, בעוד שערבות שניתנה לסיעה ללא תמורה נחשבת לתרומה. על הסיעה לרשום כתרומה את השווי הכלכלי של הערבות, מקור נוסף בנוסף על ההלוואה הוא כמובן התרומות החוקיות ".

עוד נושא שבו מתמקד החוק הוא מה על המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות לעשות כאשר הם מקבלים תרומה, כיצד רושמים את התרומה וכיצד מדווחים עליה. "החוק מגביל את הזמן שבו יכולים מועמד או סיעה להפקיד מזומן או צ'קים שניתנו כתרומה", מציין עו"ד ויינברגר. "הם צריכים לעשות זאת באותו היום, ולא יאוחר משלושה ימי עבודה לאחר מכן. כמו כן, סיעה שמקבלת תרומה בצ'ק חייבת להשאיר בידיה תצלום של הצ'ק לפני הפקדתו בבנק".

מה עוד היא צריכה לעשות כשהיא מקבלת תרומה?

"עליה להפיק לתורם קבלה, מיד עם קבלת התרומה, ולא משנה אם זו ניתנה בכסף או בשווה כסף. צריך להקפיד שיהיה רישום של סכום התרומה, שם התורם והכתובת שלו. חובה גם לתעד בכתב כל פעילות של התנדבות אם היא בגדר עיסוקו של המתנדב, לפרט במסמך מיוחד את היקף הפעילות ואת שווייה. יש לרשום מימון עצמי של מועמדים  וכן גירעון שנוצר מחובות שמועד פירעונם עבר ושלא ניתן יהיה לפרוע אותם בתוך שנתיים מאותו מועד".

האם היקף התרומות יכול להיות ללא הגבלה? 

עו"ד ויינברגר מציין שיש תקרת הוצאות שסיעה עצמאית יכולה להוציא. "הסכום הזה תלוי בתוצאות הבחירות בפועל. ניתן להגדיל את תקציב הבחירות באמצעות תרומות, אולם גם ההכנסות מהתרומות הן מוגבלות, שכן חוק המימון קובע תקרה להוצאותיהן של הסיעות העצמאיות, תקרת ההוצאות היא תקרת ההכנסות. אם למשל רשימה חדשה שלא התמודדה בעבר קבעה יעד מינימאלי של תקרת 4.5 מנדטים להוצאותיה, כפי שהסברנו בכתבה הקודמת, והיא תקבל למשל בפועל 2 מנדטים ככספי מימון בחירות מהמדינה, היא תוכל להשלים את החסר מתרומות חוקיות עד לתקרת אותם 4.5 מנדטים. בשיטה אחרת, אם סיעה יוצאת במועצה יצאה עם 4 מנדטים, התקרה של ההוצאות שלה היא 8 מנדטים, בהנחה שהיא קיבלה רק 2 מנדטים בפועל בתום הבחירות היא תוכל להשלים את יתרת ההוצאות עד לשיעור תקרת ההוצאות המותרת לה מכספי תרומות.

במצב החוקי הקיים, רשימה חדשה לא יודעת בתקופת הבחירות מהי תקרת ההוצאות שלה. לצורך חישוב הוצאותיה, רשימה צריכה לדעת איזה סכום הוא התקרה המינימאלית שלה לפי החוק. זה צריך להיות 150% מסכום המימון שהיה מגיע לה אילו זכתה בבחירות בשלושה מנדטים. בכך היא יכולה להימנע מחריגה צפויה מתקרת ההוצאות".

מה עלול לקרות לרשימה או סיעה שקיבלה תרומות בניגוד לחוק?

"היא עתידה לקבל דו"ח לא חיובי ממבקר המדינה, מה שיביא לשלילה חלקית של הכסף שהיא זכאית לו למימון הוצאות הבחירות ולהסתבכות נוספת היות ואי תשלום לספקים ואי תשלום חובות עלול להיחשב בסוף כתרומה מאולצת של תאגידים. יש לציין שחוק המימון קובע בנוסף קנס למי שעובר על הוראות החוק הנוגעות להגבלת הכנסות".