מה התחפושת של הילד שלי אומרת עליו?

פורים מתקרב וכולנו עסוקים בתכנון התחפושות של הילדים – התחפושת הזו מתאימה לו? מה זה אומר שהבן שלי רוצה להתחפש לבת? למה הבת שלי מסרבת להתחפש לנסיכה? מה זה אומר שהילד שלי רוצה כל שנה להתחפש לגיבור רשע? חג פורים הוא חג שמח וצבעוני, אבל שגם מביא איתו חששות הוריות המעסיקות אותנו חודשים לפני… בחג הפורים לובשים מסכות ומתחפשים וזו הזדמנות נפלאה לצאת מהשגרה וללבוש "פרצופים חדשים", לאפשר לפנימיות שלנו לבלוט החוצה ולהשתנות מחיי היום יום והשגרה. פורים זהו יום אחד בשנה שבו כל אחד יכול להיות מה שהוא חולם להיות או מה שהוא חולם ולא מעיז להיות. הורים רבים נוטים לייחס משמעות גדולה לבחירת התחפושות של הילדים ואפילו נבהלים מכך. מיה שטיינהרדט-זיו, מומחית להורות ושינה, ריכזה עבורכם שלושה מצבים שכיחים המכניסים את ההורים ללחץ בכל הקשור לבחירת התחפושת של הילד:

  1. הילד מבקש להתחפש לגיבור רשע

כשהילד מבקש להתחפש לגיבור רשע, מכשף, מפלצת מכוערת או כל דמות אחרת בעלת אמירה שלילית עשויה לגרום להורים לתהות – האם זה מצביע על סממנים שליליים החבויים בילד?

מה שחשוב הוא שהתחפושת של הילד יפה לטעמו – אם התחפושת לא יפה לדעתכם זה לא חשוב, העיקר שהילד אוהב אותה. יש סיכוי סביר שהילד רואה בתחפושת הזו משהו שאתם לא רואים ולהלן כמה דוגמאות אפשריות:

  • בעיינכם זוהי דמות מכוערת ורשעית, אבל בעייני הילד זהו גיבור חזק כל יכול.
  • בעיינכם זוהי דמות שלילית והילד שלכם מתחבר אליה כי בחיי היום יום הוא לא מרשה לעצמו להיות רע/שלילי/כוחני והתחפושת נותנת לו הזדמנות פעם בשנה להיות כזה.
  • אולי אתם לא מעודכנים בהעדפות ובטעם של חבריו (קבוצת השווים) ובעיניהם מה שהוא לובש זה שיא האופנה או הכי מתאים כרגע (מאפיין את גילאי בית ספר יסודי ומעלה).

אפשרו לילד להיות יום אחד מה שהוא "לא" – בפורים יש לילד הזדמנות לצאת מהמקום ומהתפקיד הקבוע והשגרתי ולהיות ליום אחד מה שהוא רוצה להיות באותו רגע. יכול להיות שבזכות התחפושת תגלו דברים חדשים וחשובים על הילד שלכם. הילדים מרגישים כלואים בתפקיד חייהם ופורים הוא החג העיקרי שמאפשר לנו להחליף תפקיד ולנהוג אחרת מבחיי היום יום. זו ההזדמנות של הילד להוציא החוצה דברים שהוא לא מראה על עצמו בחיי היום יום, רצונות חבויים, חלומות ואולי אפילו סתם מחשבות שעוברות במוחו של ילד או נער צעיר.

לא ברור לכם למה? תשאלו! – בחירת התחפושת היא קרקע פוריה לשיח בין ההורים לילד ליצירת תקשורת מקרבת, להתעניין בעולמו ולהבין מה הוא רוצה. דרך שיח על התחפושת ועל חג פורים, תוכלו לגלות על הילד שלכם מה הוא רוצה להיות, מה הוא לא רוצה להיות, מה הוא רוצה ומפחד להיות, מה לא נעים לו להיות וכו'….

  1. כשהילד בוחר להתחפש בתחפושת המאפיינת את המין (המגדר) השני

הבן שלך מגיע הביתה בהכרזה משמחת שהשנה הוא מתחפש לנסיכה והוא מאושר וגאה. הילדה מנגד, החליטה שהשנה היא מתחפשת לשחקן כדורגל מפורסם. אתם מבולבלים על פשר הבחירה ודואגים מה זה אומר על הזהות המינית של הילדים.

בחירת הילד לא בהכרח מצביעה על בעיה בזהות המינית – אל תפחדו מתחפושת של המין השני שכן זו ההזדמנות של הילד לבחון את הצד השני ליום אחד בלבד. בגיל מסוים בנים בוחרים להתחפש לבנות (מתחיל עם טרום גיל ההתבגרות בגילאי 9) ובנות בוחרות להתחפש לבנים (בגילאים צעירים יותר, לעיתים כבר בגיל הגן). בחירות אלה מעידות על התנסות במצב הפוך ולא על שינוי מגדר או דיאלוג פנימי עם הזהות המינית של הילד. ילד שמוכן להתנסות בתחפושת מהמין השני אינו מעיד על בעיה בזהות המינית שלו, אלא על האומץ שלו להיות מי שהוא לא. חג הפורים הוא חג של הומור ושטות, וילדים רבים מנצלים את ההזדמנות להשתעשע ולהחליף תפקידים באופן זמני בלבד. אפשרו לילד את ההזדמנות לצאת מהמקום הקבוע, יכול להיות שבזכות התחפושת תגלו דברים חדשים וחשובים על הילד שלכם. תגלו שהוא יודע לצחוק על עצמו, שיש לו בטחון עצמי שמאפשר לו להכניס רוח שטות וכו'.

לבטים בזהות המינית של הילד מלווים בסממנים נוספים – צאו מנקודת הנחה שאם לילד שלכם היה עניין עם הגדרת הזהות המינית שלו, הייתם חשים בזה במקומות אחרים נוספים במהלך השנה ולאו דווקא בחג הפוגים. התפתחות הזהות המגדרית הוא תהליך רגשי ארוך בנפשו של האדם ואם רק בפורים הילד בחר להתחפש לתחפושת של בת, אין צורך לקפוץ למסקנות, תבדקו האם יש סממנים נוספים בשגרה, ביום-יום ולא רק בחג עצמו שבו כולם מחליפים תפקידים ומתחפשים למה שהם "לא".

  1. הילד בוחר לא להתחפש כלל

כבר חודש שהילד מסרב להתחפש, התאריך מתקרב ואת מגלה שאין סיכוי לשינוי, הילד בשלו – הוא לא יתחפש השנה. האם זה אומר שאין לו חברים? האם הוא דחוי חברתית? למה הוא לא רוצה להיות כמו כולם?

אי רצון להתחפש לאו דווקא מצביע על בעיות חברתיות – בדקו עם הילד מה הסיבה אבל אל תלחצו עליו. זה לא אומר שאין לו חברים, זה לא אומר שהוא מרגיש דחוי חברתי, יכול להיות שהוא בוחר שלא לצאת מהשגרה, יכול להיות שהוא מתבייש, או שאולי השנה החברים שלו לא מתחפשים. יכולות להיות המון סיבות לבחירה שלא להתחפש ולכן מומלץ לדבר על כך עם הילד. לא כל הילדים מרגישים בנוח עם חג הפורים שמאפשר שונות ובחירה ולכן חלק מהילדים בוחרים שלא להתחפש. הם מרגישים לא בנוח להראות שונה מחיי היום יום שלהם ועליכם כהורים לכבד את זה. במקרה שהילד בוחר לא להתחפש מיה שטיינהרדט זיו ממליצה לבדוק איתו את הסיבה ומציעה שני רעיונות לפעולה:

מיה שטיינהרדט-זיו

      מיה שטיינהרדט-זיו

  • הסבירו לילד שהוא יהיה שונה בגן/בכיתה כי כולם מתחפשים – יתכן שהילד מבין שאם הוא לא יתחפש הוא יהיה שונה, אבל ייתכן שהוא גם לא מבין זאת, אולי הוא חושב שיהיו עוד ילדים שלא יתחפשו. ההבנה כי הוא יהיה שונה בנוף אולי תגרום לו להתחפש בכל זאת. הדגישו את השונות שצפויה לו לעומת האחרים, ילדים רוצים להרגיש שייכים ולא שונים, יכול להיות שהילד חושש ממשהו שלא קיים וכשהוא יבין שכולם מתחפשים הוא יבחר גם להתחפש.
  • הציעו לילד לבחור או להכין "תחפושת מגרה" – תכננו עם הילד מה יקרה אם הוא כן ירצה להתחפש ברגע האחרון. אפשרו לו לתכנן ולא לבצע. אולי זה יגרום לו בטחון ושקט פנימי וברגע האמת גם יסייע לו לשנות את דעתו.

פורים הינו חג של יצירתיות, פריצת גבולות ואפשרות יום אחד להיות מי שאתה "לא". תנו לילדים לבטא את עצמם ותמנפו את החג כדי לשוחח עם הילדים ולפגוש באופן קרוב יותר מה מתרחש בליבם. חג פורים שמח.

מיה שטיינהרדט זיו, מומחית להורות ושינה ובעלת MamamayaSchool ביה"ס הראשון בישראל להורות ושינה.

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: