תרגיל לתרגול חילוץ ברעידת אדמה,מקור: אתר פיקוד העורף

מי ישא באחריות לקריסת אלפי בתים ברעידת אדמה?

מבלי לנסות להפחיד חלילה , או  להישאר אדיש מהצד השני לתחזיות כמעט ודאיות לאירוע של רעידת אדמה בעוצמה בינונית – חזקה , שתגרום לנזק נרחב בנפש וברכוש, יצא אתר המומחה לראיין את עו"ד אורלי אלוף, המתמחה בנדל"ן ובתמ"א  38 על המשמעויות וההיבטים החוקים במקרה של קריסת אלפי בתים ברעידת אדמה.

מאת: מיכל פרנקו

באיזה מצב נמצאת ישראל בתחום הסיכון והיערכות לרעידות אדמה?

"בישראל לפי כל הבדיקות שנעשו בשנים האחרונות יש אלפי בניינים בסיכון גבוה לקריסה במקרה של רעידת אדמה. למעשה גיאולוגים ומומחים מגדירים את כל אזור ישראל כמקום רגיש לרעידות אדמה בסבירות גבוהה, כאשר יש אזורים מועדים יותר , כמו למשל ישובים סמוכים לאזור השבר הסורי אפריקני, טבריה, בית שאן, בקעת הירדן, ים המלח. אך גם אזור הצפון, מועד לפורענות בעיקר סביבת רכס הכרמל ועמק יזרעאל." ומוסיפה  "נכון שניתן לבטח כנגד סיכוני רעידת אדמה , אך ברור לכל כי במקרה של התרחשות קיצונית שכזאת, ספק רב אם יהיה בידי אותם מבטחים ומבוטחים לסמוך על הפוליסות כמושיעים במקרה קיצון".

מה הפתרון לדעתך  כדי להקטין את הסיכונים?

"לדעת מומחים הפתרון המומלץ ביותר לחלק מהמבנים, בעיקר היותר חדשים שניבנו בעשורים האחרונים, הוא חיזוק המבנה והיסודות בהתאם לתקנים האחרונים והמחמירים במה שמכונה תמ"א 38. הבעיה היא שיש רבבות מבנים בעיקר, כאלה שניבנו בשנות  ה50 ואף מוקדם יותר, שאינם ראויים לחיזוק הנדסי המקובל לפי התוכנית והפרמטרים ההנדסיים. מדובר בשילוב  של גורמים כאמור הנדסיים ומבניים אך לא רק, ומסתבר יותר ויותר שברבים מהאזורים במיוחד הרחוקים מהמרכז, אין שום היתכנות וכדאיות כלכלית לבצע את החיזוקים לפי תמ"א 38 ." ומסבירה "אין שום ספק כי באותם אזורים שאין שום פתרון יזמי ו/או עירוני לחיזוק המבנים, רק פתרון מערכתי ממלכתי מצד המדינה עשוי לקדם פתרונות ראליים. אבל, כמו בישראל כמעט ולא נעשה דבר בעניין". ומוסיפה בקשר למצבי חירום אחרים: "היבט נוסף הקשור בהכנות והיערכות לרעידות אדמה, כמו גם למצבי חירום כמו מלחמה שלצערנו כמעט כל הזמן ברקע ומתרחשת יותר ויותר בהפרשי שנים הלכים ומתקצרים, מאז הקמת המדינה, ידוע כאופציה של "פינוי בינוי" או תמ"א  38/2 . במקרה דנן בהליך מובנה נהרס הבניין ובמקומו ניבנה בד"כ בניין רב קומות, מודרני וחדיש, בהתאם לפרמטרים וההיתרים בכל עיר ואתר, ובהתאם לאישורים וההיתרים שמקבל היזם.שוב גם בנושא הפינוי בינוי שלכאורה מבטיח בנייה חדשה ומודרנית במקום המבנה הישן והרעוע, יש הבדלים ניכרים בין אזור לאזור, וכרגיל, ככל שמתרחקים מאזור המרכז, הכדאיות הכלכלית ליזם פוחתת."

האם רק יעילות כלכלית מונעת את פתרון הבעיות?

"לא רק לצערי" היא אומרת ומרחיבה "מה שיכול היה להיות פתרון אמיתי למצוקת הדיור  ויוקר המחייה בכלל בישראל, במיוחד לזוגות צעירים, ולמעמד הביניים שאינו משופע במשאבים כספיים, ניתקע במערכת בירוקרטית, ובמנגנון קבלת החלטות סיזיפי מייגע, ולא יעיל שברוב המקרים עשוי להימשך שנים עד להוצאה לפועל של פרוייקט כזה. כל זאת מבלי שהעמקנו במורכבות התהליך בהיבט הדיירים, הויכוחים האינסופיים לעיתים בינם לבין היזמים, שלא לדבר על תופעת "הדייר הסרבן", שעם כל ההתקדמות בפסיקה בנושא עדיין מעכבת".

 מניסיונך האם המצב חמור בכל הארץ, או שיש ערים שנערכות טוב יותר לנושא?

"יש כמובן מקומות וערים שם דווקא הייתה תנופה בכל הקשור להיתרים ופעילות ל"פינוי בינוי" כמו למשל בר"ג ואזורים מסוימים בת"א  ואזור גוש דן, אך גם כאן לאור התנגדויות של ארגונים כמו "הירוקים" ותושבים באותם אזורים שחששו , לעיתים קרובות בצדק, מהשפעה שלילית על כל היבטי חייהם באותה סביבה המיועדת להקמת מבנים רבי קומות, ללא פתרונות פיתוח סביבה תחבורה ועוד, ראויים ומתאימים, נעצרה כמעט לחלוטין הפעילות בתחום התמ"א 38 ופרויקטים של "פינוי בינוי".

בשורה התחתונה, ללא מעורבות משמעותית בכל ההיבטים הכרוכים בהיערכות לרעידות אדמה ו/או מלחמה, של הממשלה והמשרדים האחראים לנושא, הן בקידום חקיקה והן בהקצאת משאבים ופיקוח, המצב הנוכחי בו נתונים רבבות בסיכון פוטנציאלי אמיתי במבנים שאינם עומדים בסטנדרטים המקובלים כיום להגנה בפני אותם סיכונים, שלא לדבר על הקלה במצוקת הדיור בבנייה לגובה, עבור זוגות צעירים ומחוסרי דיור, הן לרכישה והן להשכרה, ישאר גרוע וללא שום פתרון כמו שהוא כיום, ואף יחמיר באופן משמעותי."

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: