גוף דו מהותי,אתר - PIXABAY.COM,יוצר - Mdesigns

מעמדם של גופים פרטיים הפועלים במישור הפרטי

במקביל למאות העתירות לבג"צ ולבתי המשפט המנהליים כנגד רשויות ציבוריות מובהקות, מוגשות בישראל מידי שנה גם עשרות עתירות מנהליות כנגד גופים פרטיים הפועלים במישור הפרטי. תאגידים פרטיים אלה מכונים בשפה המשפטית: "גופים דו-מהותיים".

מאת: חני שניידר

העתירה המנהלית הקלאסית נועדה במקור לאפשר לאזרח לעתור לבית המשפט כנגד רשות שלטונית בדרישה שתימנע או תבצע פעולה כלשהי; בהליך כזה עמד תמיד אדם פרטי מול גוף מנהלי.

עו"ד אדיר בנימיני, מנהל מחלקת המשפט הציבורי במשרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות', מסביר כי עקרון מהותי זה, החל לעמוד למבחן מחודש עם עלייתה לשלטון בריטניה של הגב' מרגרט תאצ'ר, שכיהנה בין השנים 1979 ועד 1990 כראש ממשלת בריטניה. תאצ'ר שדגלה בהפרטת השירותים אותם העניקה המדינה, אימצה גישה שבתחומים לא מעטים מוטב לה למדינה להעניק את השרות אותו היא מחויבת לספק באמצעות גורמים פרטים.

במהלך שלהי שנות ה-80 וראשית שנות ה-90 החלו ממשלות ישראל לאמץ אף הן מדיניות זו, וגופים ציבוריים רבים נמכרו לידיים פרטיות. עו"ד בנימיני, שמשרדו מתמחה במשפט חוקתי ומנהלי, מציין כי מצב זה חייב את המשפט להתאים את עצמו למצב החדש, והוליד בסופו של התהליך מושג חדש: "הגוף הדו-מהותי".

כיצד מגדירים מהו גוף דו-מהותי?

"בזירה פועלים למעשה שלושה סוגים של גופים משפטיים; שניים מהם ניתנים לזיהוי בקלות, והם הגופים הציבוריים המובהקים והגופים הפרטיים המובהקים. על קו התפר בין שתי הגדות, ממוקמים הגופים הדו-מהותיים. בית המשפט העליון נדרש לראשונה לשאלת מעמדם של הגופים הדו-מהותיים כאשר עלתה שאלת סמכותו לדון בשבתו כבג"צ בעתירות שהוגשו כנגד גופים מן הסוג הזה. בטרם נעשה שימוש במונח "גוף דו מהותי", הגדיר בית המשפט העליון את הקריטריונים לזיהוי גוף כזה בפסק הדין שניתן בעניין חברת 'מיקרו-דף': 'מקום שגוף ממלא תפקיד ציבורי על-פי דין, מוסמך בית המשפט הגבוה לצדק לדון בעתירה, התוקפת ישירות את החלטתו של אותו גוף[…] לא הצורה האירגונית היא הקובעת לעניין זה, אלא מהותו הפונקציונאלית של התפקיד המבוצע על-ידי הגוף, שהוא תפקיד ציבורי על-פי דין'. השופטים ד"ר שלמה לוין ופרופ' אהרן ברק נקטו במונח 'יצור כלאיים', שכן מבחינה ארגונית, כמוה ככל חברה ממשלתית אחרת, אך מבחינה פונקציונאלית, היא בעלת סמכויות שלטוניות".

עו"ד אדיר בנימיני - ראש הלשכה המשפטית של מכון מצפ"ן

עו"ד אדיר בנימיני

מהיכן שאב בג"צ את הסמכות לדון בעתירות כנגד הגופים הדו-מהותיים?

"בשנת 1993 אישרה הכנסת את תיקון מס' 7 לחוק החברות הממשלתיות, אשר יצר את המסגרת החוקית להפרטת חברות אלה, ולמעשה מנקודה זו ואילך הלכה והתגברה תופעת הגופים הפרטיים הממלאים תפקידים ציבוריים. את סמכות בית המשפט הגבוה לצדק לבקר גופים אלה ניתן למצוא בסעיף 15(ד)(2) לחוק יסוד: השפיטה. חוק זה מסמיך את בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ 'לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידים ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול'. החלת הדין מכוח אמת המידה של הסמכות להפעיל פונקציה שלטונית נובעת מעקרון שלטון החוק, המחייב כמובן את כל מי שהוסמך על פי דין".

כיצד יכול האזרח לדעת כיצד יש לסווג את הגוף שהוא עומד מולו?

"ברמה העקרונית, המשפט הציבורי הוא המשפט החל בראש ובראשונה על פעולות המבוצעות על ידי השלטון המרכזי, המקומי והתאגידים הסטטוטוריים. אולם, הדין הציבורי חל גם על פעולות שלטוניות המבוצעות על ידי אנשים וגופים פרטיים עליהם הוטלו תפקידים על פי דין בביצוע תפקידים אלה. בעשור האחרון חלה הרחבה ניכרת בהגדרות של מהו גוף דו-מהותי. ההחלה היא פועל יוצא של גופים אלה כ'נאמן הציבור' הנהנים ממשאבים השייכים לציבור. המגמה המסתמנת היום בפסיקה היא לכיוון הרחבת היקף החובה על הגופים הדו-מהותיים, גם כאשר הדבר עלול לפגוע באינטרסים הכלכליים של תאגידים אלה".

שלט של בנימיני

משרד דוידוב- בנימיני ושות'

חובבי הספורט אולי יופתעו לגלות שההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה בכדורסל הוגדרו כגופים דו-מהותיים, וניתן לעתור נגדן.

"אכן, בתי המשפט פסקו בהיבט של דיני המכרזים, כי זכויות השידור של אירועי ספורט (כדורגל וכדורסל) הם משאב ציבורי עליו קיימת בלעדיות לגופים אלה, ולכן נקבע כי הגופים המחזיקים בזכויות אלה (ההתאחדות לכדורגל ואיגוד הכדורסל) חייבים בחובת עריכת מכרז בבואם למוכרן".

משרד עורכי הדין דוידוב-בנימיני ושות'

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: