המומחה אתר הבית של המקצוענים
המודעות לאכיפת חוקי הנהיגה בשכרות גוברת בשנים האחרונות. "חשוב להדגיש שאין בכוונתי להסביר כיצד לחמוק מעונש כשנתפסים על נהיגה בשכרות", אומר עו"ד אלעד שור, מומחה לדיני תעבורה. "מה גם שהכלל הטוב ביותר הוא חד משמעי: לא לנהוג אחרי שתיה. על נהג אחראי ששתה להסתמך על נהג פיכח, להעזר בתחבורה הציבורית או לנקוט בכל אמצעי אחר בכדי למנוע סכנת חיים".
מה העונש הצפוי לנוהג תחת השפעת אלכוהול?
"פקודת התעבורה קובעת שבית המשפט יטיל על נהג שהורשע בנהיגה בשכרות, בנוסף לכל עונש אחר אשר בית המשפט מוצא לנכון להטיל, פסילת רישיון לתקופה מינימלית של 24 חודשים. מדובר במשך זמן משמעותי, מה גם שעונש זה לא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. השופט לא יכול להתעלם או לתת פסילה לזמן מופחת, אלא רק עונש גבוה יותר.
"גם כאשר עומד בפני בית המשפט אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי או תעבורתי וללא תלות בכמות האלכוהול שאיתר 'הינשוף', הוא יחויב בית המשפט להטיל עונש מינימום של 24 חודשי פסילה. על-פי רוב, כאשר מדובר ברמות אלכוהול נמוכות בדם כלומר עד 400 מק"ג, העונשים הנלווים הם פסילה על תנאי, או קנס והתחייבות כספית להימנע מעבירה. לעיתים, ככל שרמות המדידה עולה, יכול הנהג לקבל גם מאסר על תנאי, התחייבות כספית ואף מאסר – בפועל או כעבודות שירות.
"עוד יובהר כי עונשים אלה באים בנוסף לשלילה מנהלית של 30 יום ולקיחת הרכב ל-30 יום מיד לאחר ביצוע העבירה".
מתי בית המשפט עלול להחמיר בענישה?
"במקרים בהם רמות האלכוהול שנמצאו בגופו של הנהג גבוהות או כשהוא מסרב לבצע בדיקת נשיפה. אז עלול בית המשפט עלול להשית על הנהג מעבר ל-24 חודשי פסילה ואף עלול להגיע ל3-4 שנות פסילת רישיון".
קיימות סנקציות נוספות?
"בהחלט. למשל, אם הנהג נענש בפסילה הארוכה משנה, משרד הרישוי יחייב אותו לעבור מבחן עיוני ומעשי לשם קבלת הרישיון, ואף לעבור בדיקות לבחינת מסוגלת לנהיגה מבחינה אישיותית, במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. מכאן מגיע הטיפ השני שלי: לעשות הכול כדי שזה לא יקרה. מדובר במשימה לא פשוטה, שעל מנת להתמודד איתה כדאי להיעזר בשירותיו של עורך דין מומחה בתחום התעבורה. לרוב, עורך הדין ינסה להגיע לעסקת טיעון בה סעיף האישום יתוקן לכזה שלא מחייב פסילה מינימלית של שנתיים".
עו"ד שור מדגיש כי בית המשפט העליון פסק לאחרונה שעל המשטרה להודיע לנהגים שנבדקו בדיקת "ינשוף", כי הם רשאים להתייעץ עם עורך דין. "חשוב להבין שנהג רשאי להתייעץ עם עורך דין קודם לבדיקה, ועל השוטר לאפשר לו לבצע התייעצות כזו, כל עוד היא לא פוגעת בבדיקה ובאינטרסים אחרים", הוא אומר. "התייעצות כזו מומלצת, כי מקרה אחד לא דומה לאחר".
נושא נוסף שכדאי להתעכב עליו הוא הבדיקות ההתנהגותיות אותן מבצע הנהג. למשל, נגיעה באף או הליכה בקו ישר. "בית המשפט העליון קבע באחרונה שהשוטר הבודק חייב להודיע לנהג בסיום התהליך שאם תוצאות הבדיקות האלה יהיו שליליות, הן עלולות לשמש נגדו", מדגיש עו"ד שור. "חשוב לדעת שתוצאות הבדיקות לבדן עלולות להביא להרשעה של נהג שחשוד בנהיגה בשכרות. עבירה זו היא קלה יותר, אבל גם היא עלולה להביא לפסילת רישיון לתקופה של 3 חודשים לפחות.
"מעבר לכך, אם הנהג נאשם בנהיגה בשכרות, בדיקות התנהגותיות כושלות עלולות לחזק את משקל הראיות הכולל נגדו ולהוביל לכך שפסילת הרישיון של אותו נהג תהיה גבוהה מהמינימום, שעומד על שנתיים. לכן, כשנהג סבור שהבדיקות ההתנהגותיות עלולות להתגלות כשליליות, הוא יכול לא לבצע אותן. מצד שני, אם התוצאות יהיו חיוביות, יכול להיות שהיחס של התביעה ובית המשפט לאותו נהג יהיה טוב יותר. לפני שמחליטים האם לעשות את הבדיקות הללו, מומלץ לשקול את הנזק מול התועלת".
נהגים רבים מנסים להכשיל את בדיקת הינשוף. עו"ד שור מציין שזה כמובן אסור ומעבר לכך, לא מומלץ, מפני ש: "כל הטריקים הקיימים בספר לא יובילו לדבר מלבד הקשחה בגישה של התביעה ובית המשפט נגד הנהג שעושה זאת. גם במקרה כזה יוגש נגדו כתב אישום על נהיגה בשכרות, מפני שהוא למעשה סירב לבצע את הבדיקה. נכון שמבחינת החוק, הפסילה המינימלית דומה למצב בו הנהג לא הכשיל את הבדיקה, אבל התביעה והשופטים לוקחים זאת בחשבון".
מה לגבי בדיקת דם?
"בתי המשפט ציינו לא אחת שבדיקת דם מדויקת ועדיפה על בדיקת ה'ינשוף'. ברור שהמשטרה לא יכולה לקחת את אלפי הנהגים שנתפסים מדי חודש לבדיקות דם, הן בשל העלויות, כוח האדם והאמצעים, והן בשל פולשניות הבדיקה. עם זאת, נהג שנתפס יכול לגשת לבצע בדיקת דם באופן עצמאי, לאחר בדיקת ה'ינשוף'. אם הוא יימצא בבדיקה נקי מאלכוהול, זה עלול לסייע לו במשפט".
וכשמדובר בצעיר, האם הוריו יכולים למצוא עצמם מעורבים?
"כן. על אף שכלי רכב לא שייך לנהג, אלא להוריו, קצין משטרה רשאי להחרים את הרכב למשך -30 ימים עוד לפני המשפט. השופטים אינם סלחניים כלפי ההורים ונוטים שלא להתערב בהחלטת קצין המשטרה, גם אם הרכב שייך לעבודה או משמש את כל המשפחה. עם זאת, החוק קובע שעל בעל הרכב לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע מהנהג לנהוג בשכרות, ואם אמנם יתברר שהבעלים עשה זאת – הרכב יוחזר לו.
"במרוצת השנים, בתי המשפט קבעו רף גבוה מאוד, עד בלתי אפשרי, להוכחת הטענה שההורים עשו 'ככל שביכולתם' כדי למנוע מהבן לנהוג בשכרות. לכן, קשה מאוד להורים לגרום לכך שהרכב יוחזר לידיהם באופן מידי".
לאתר של עו"ד אלעד שור
