נחום דוניצה

ננו-טכנולוגיה, הסיפור הקטן הכי גדול שיש!

לקראת שבוע "ננו-ישראל 2014" יצאנו לבדוק מה קורה ב"שטח" ואיך רעיונות ומוצרים שפעם נשמעו כאילו נלקחו היישר מספרי המדע הבדיוני, הופכים לאט, אבל בטוח, להבטחות הגדולות של התעשייה הישראלית.

מאת: נחום דוניצה

"ננו-טכנולוגיה". איזה נושא סקסי. וחם. מה זה חם? לוהט. נשיא ארצות-הברית הכריז על "יוזמה לאומית לננו-טכנולוגיה", ביפן הוחלט על השקעת מיליארדים בתחום, ובישראל, משרד המדע הגדיר את התחום כבעל עדיפות לאומית במסגרת תכנית המחקר התשתיתי שהוא מממן והוקמו מרכזי מחקר בין-תחומיים לננו-טכנולוגיה בהשקעות ענק בכל האוניברסיטאות. בשטח רואים התחלות של מיזמים תעשייתיים בתחומים המחוברים בטבור לעולם הננו-מטרי ואפילו נשיא המדינה, שמעון פרס, ניכס לעצמו את הנושא ומשמש כנושא הדגל וכמיסיונר הנלהב ביותר שלו.

תחום הננו כולו מבוסס על היכולת לבצע מניפולציות במולקולות ובאטומים בודדים. בגדול, מדובר בשם כללי למגוון של טכנולוגיות ייצור שמטרתן יצירת חומרים, כלים, רכיבים ומערכות המסוגלים לפתור מגוון גדול של בעיות חומריות שעומדות בפני האנושות, באמצעות שליטה בחומר בקנה מידה ננו-ממטרי (מיליארדית המטר/מיליונית המילימטר), תוך ניצול תופעות ותכונות חדשות (פיסיקליות, כימיות, ביוכימיות) הקיימות רק בקנה מידה זה (לשם ייחוס: קוטרו של אטום יחיד של חומר הוא בסביבות 0.1 ננומטר).

מוצרים הכוללים רכיבים ננו-טכניים כבר מצויים בשוק; ניתן לציין מביניהם כונני תקליטורים שראשי הקריאה שלהם מכילים מערכות ננו-מטריות המאפשרות קריאה וכתיבה בצפיפות גבוהה בהרבה מזו של הכוננים הקודמים, המיקרומטריים. רכיבים ננו-מטריים גם משפרים את תכונותיהם של טקסטילים וחומרים פלסטיים שונים, כגון אלה המשמשים לייצור בגדיהם של ספורטאים על מנת להקטין את התנגדות המים או הרוח לתנועתם.

בשיטות ננו-טכנולוגיות יהיה אפשר לבנות מוצרים רבים שתכונותיהם דומות לאלה של מוצרים אחרים, המשרתים אותנו כבר זמן רב, אך הודות לננו-טכנולוגיה הם יהיו קטנים וזולים יותר. לדוגמה, תחום המחשבים, או מנוע סילוני עשוי מגביש יחיד ענקי. בתחום הצבאי, מדברים על מזל"טים זערוריים שלא יהיו ניתנים לגילוי, ויוכלו לספק לשולחיהם מידע על שדה הקרב באמצעות חיישניהם. חברת פלסן – תורטק הישראלית מקיבוץ סאסא כבר כיום מספקת ננו-צינוריות למיגון כלי רכב וערכות הסוואה, רפאל והתע"א, משתמשות בחומרי ננו וננו-צינוריות להפחתת משקל ובו זמנית הגדלת החוזק המכני, שני נושאים משמעותיים מאוד בענפי התעופה והטילים, וחברת אלביט פיתחה קבלי על המייעלים את התצרוכת האנרגטית להתנעת רכבי שטח ואחרים ובכך מאריכים את חיי המצבר.

מרבית הכותבים על התחום מרבים להצביע על שילוב הננו-טכנולוגיה עם הביולוגיה והרפואה, כאחד מכיווני ההתפתחות המדעיים היותר מבטיחים והאולי יותר קרובים להווה. לננו-טכנולוגיה פוטנציאל ישומי נרחב בדיאגנוסטיקה ובטיפול רפואי ממוקד. העברת תרופות לאתרים מוגדרים, בדיקות ממוקדות לא פולשניות, ועוד. מצד שני, הביולוגיה מספקת את הדוגמאות והכלים היחידים העומדים לרשותנו לבניית מערכות מורכבות מאבני בניין מולקולריות. רתימת הביולוגיה והעתקת עקרונותיה לבניית מערכות ננומטריות מעשה ידי אדם מספקת, ברמת ההבנה והתחכום הנוכחים, את הנתיב הסביר ביותר למערכות מורכבות.

מי לא שמע, או ראה באחד מסרטי המדע הבדיוני, את אותם "ננו-רובוטים" רפואיים שיטיילו לנו בתוך הגוף, יאתרו תקלות ויתקנו אותן – החל מהזלפת תרופות מבוקרת ועד לחיסול תאים סרטניים, וכל זאת תוך התאמה אישית למאפיינים הביולוגיים של המטופל. גרסה עתידנית יותר של ננו-בוט רפואי היא מכשיר לתיקון תאים, שיחליף כרומוזומים פגומים בגרעין התא בכרומוזומים תקינים (שהוכנו מראש מגנים בריאים של המטופל), וכך יאפשר לתא "לתכנת את עצמו מחדש" ולהתרפא.

תחום בפריחה

מימין-פרופ סיון,סברסקי וקוריאט,קרדיט-יחצ

מימין-פרופ סיון,סברסקי וקוריאט,קרדיט-יחצ

ישראל זוכה להצלחה עולמית ונחשבת למעצמה המנפיקה מחקרים פורצי דרך בשלל תחומי הננו. הצלחה, הממחישה יותר מכל את כוח ההון האנושי הקיים בישראל שגם עם מימון יחסית נמוך מצליח לפרוח. ישנן 120 חברות ננו רשומות כיום ב- INNI (הוועדה הלאומית לננו) כשהן פועלות בתחומים מגוונים, ישנן כ- 15-20 חברות יחסית גדולות שפועלות בתחום, דוגמת אלביט, רפאל, פלסן, תע"א, אפלייד מטריאלס, אינטל, וולקן, כתר וכימיקלים לישראל, הממקדות חלק מפעילותן לתחום הננו. שאר החברות, בינוניות וקטנות (חברות הזנק) מפגינות יכולות ייחודיות בתחום הננו-טכנולוגיה ומקדמות יישומים פורצי דרך בתחומי הטכנולוגיה שפיתחו או רכשו. חלק זה אמור לגדול בשנים הקרובות עקב טכנולוגיות ננו שהגיעו לבשלות והמחפשות יישומים תעשייתיים.

לדברי דן וילנסקי, חבר INNI ואיש הייטק ותיק ומוערך, על אף שבישראל היקפי התעשייה מזעריים עדיין ומוערכים בכמה מיליונים בודדים, היקף התעשייה העולמית צפוי להגיע ללמעלה מטריליון דולר של מוצרים ושירותים מבוססי ננו בתוך חמש שנים. "מהסקר השנתי שלנו עולה כי ישראל תהיה שחקנית חשובה בפיתוח של מוצרים בעלי ערך מוסף גבוה שישולבו בתעשייות עולמיות מובילות וחלק מכך ייוצר בארץ על בסיס המידע והטכנולוגיה שפותחה כאן ובעיקרה ע"י מוסדות המחקר שהם מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח. אנחנו נמצאים על הדרך הנכונה להפוך את ישראל למעצמת ננוטכנולוגיה מובילה".

ב-24-25 במרץ 2014 יתקיים בתל אביב אירוע הננו הבינלאומי הגדול בישראל, כנס ננו-ישראל 2014. לכנס הננו הבינ"ל הרביעי במספר, צפויים להגיע השנה מעל אלף משתתפים, ביניהם חברות, אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, מקבלי החלטות בממשל, אשר יתמקדו בחידושים ובחדשות שיש לתחום הננו להציע. שלושת יושבי הראש של הכנס מייצגים את השילוב בין אקדמיה – ממשל – תעשייה: פרופסור אורי סיון, ממקימי מכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה בטכניון ופרופסור בפקולטה לפיסיקה; רפי קוריאט, מבכירי אנשי התעשייה בארץ והאחראי לשיתופי פעולה מסחריים ואקדמיים בוועדה הלאומית לננוטכנולוגיה (INNI) ונאוה סברסקי-סופר, יועצת בין-לאומית בתחום מסחור טכנולוגיה ושותפה מייסדת בפורום הבין-לאומי למסחור טכנולוגיות.

* הכותב הוא מנכ"ל דוניצה תקשורת, המתמחה בייעוץ תקשורתי ויחסי ציבור לחברות במגזרי הטכנולוגיה, ביומד וננו-טכנולוגיה

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: