עיצוב פנים זה כרית צהובה כאן, ושם שטיח וגמרנו… האמנם?

ביום ראשון בערב נפגשתי עם שני חברים טובים שמזמן לא ראיתי. מה נשמע? איך אתה? מה עם הילדים? ואת – מה את עושה היום? אההה מעצבת פנים. איזה יופי. תגידי, בשבועיים – את יכולה לעצב לי דירה? מה לא?….

ואז הבנתי פעם נוספת, את מה שמתחיל להתחוור לי מאז שהפכתי למעצבת פנים. יש מיסקונספציה רווחת לגבי מה זה מעצב פנים. נו טוב, אז התחלתי להסביר. שוב.

רוב המעצבים שאני מכירה הגיעו לתחום בגלל אהבתם ומשיכתם לאסתטיקה והיכולת לארגן את המרחב הנתון בקומפוזיציה מאוזנת ומעניינת מבחינת נפח, צבע וצורה. בקיצור יש להם אחלה טעם. ויש את אלו כמוני, שאפילו זנחו בשביל זה קריירה קודמת וארוכת שנים כדי להמציא את עצמם מחדש. אבל נקודת המוצא היא שיש להם את זה. ובגלל שיש להם את זה, אנשים מסביב דחפו אותם ואמרו להם שיש להם כישרון להתאים את התמונות, לשטיחים, לבדי ריפוד ויש להם יצירתיות ועין לפרטים קטנים שהם, כידוע, הההדבר במקצוע העיצוב. והם חייבים לעשות עם זה משהו.

אבל אז מגיעים ללימודים ביום הראשון עם קלמר חדש ועפרונות מחודדים עם מחק בקצה, ויושבים מתוחי גב וחדורי התלהבות ובסוף השיעור השלישי משהו במבט המתלהב קצת מתחיל להתערפל ואת מקומו מפנה קמט במצח שהולך ומעמיק עד תום הלימודים. באחריות. למה בעצם?

הום סטיילינג

הום סטיילינג

נתחיל מהסוף. הסוף זה כריות, שטיחים, וילונות ותמונות. הסוף הוא מה ששגור בימינו בפי כולם ה'הום סטיילינג', או אם תרצו המינוח הקצת צנוניתי – הלבשת הבית. הוא הדבר שלשמו רוב המעצבים בכלל הגיעו לבית ספר לעיצוב. אבל הוא רק הגראנד פינאלה. אז מה לפני? לפני מגיע תחום נרחב וגדול שנקרא הגדרת הצרכים ותכנון החלל. ואחריו, היכרות עם חומרים, ואחריהם – מערכות בניין, וארגונומטריה, ואסכולות שונות באמנות, אדריכלות, ועיצוב ומה לא? ועוד לא דיברנו על כל הכלים הטכניים שנלמדים בבתי הספר השונים כדי לאגד את הכל לכדי שפה אחת – היא התכניות. אז זה פשרו של הקמט.

כשלקוח מזמין מעצב פנים לעצב את ביתו מחדש או לתכננו מאפס, הוא למעשה מזמין איש מקצוע שמתעסק גם בתכנון החלל ובהמשך גם ביישום של הדברים בשטח עד לגמר.

הפרק הראשון בתהליך הוא הגדרת הצרכים של מזמיני העבודה. כמה ילדים יש, והאם ישנים בחדרים נפרדים, האם רוצים שההורים יהיו סמוכים לילדים או שדווקא רוצים ליצור הפרדה ופרטיות, האם אוהבים לאכול במטבח או דווקא בפינת אוכל, האם מארחים הרבה, כמה שטחי אחסון צריכים ולאילו חפצים, האם לייצר חדר עבודה ביתי או פינת משפחה וכו וכו'. כל צרכי ומאוויי הלקוח עולים על הכתב והם עמוד השדרה של העסק.

אם יש תכניות עדכניות מה טוב, ברוב המקרים נדרש המעצב לעשות התאמות בין תכניות קיימות לבין המצב הנוכחי בשטח (הבעלים הקודמים עשו שיפוץ והרימו קיר גבס שלא מופיע בתכניות, סגרו נישה מתחת למדרגות או עשו הנמכות לתאורה). לאחר מכן הוא מייצר תכנית 'מצב קיים' עדכנית.

זה השלב בו למעשה ניתן להתחיל לעבוד ולהיות יצירתיים. מתחילים לפרק ולארגן את הפאזל ולתכנן מחדש את החלל הנתון לפי ההגדרות שניתנו וסדרי החשיבויות. זה אולי נראה פשוט, אבל בפועל לא כך. אבל שם גם טמון האתגר. שתיים או שלוש חלופות של תכנון החלל מוגשות ללקוחות לאחר כמה ימים ובחשיבה משותפת בוחרים את זאת שהכי מדברת אליהם, או שיוצרים הכלאה בין מספר תכניות, לתכנית רצויה אחת.

 

פינת עבודה מעוצבת

פינת עבודה מעוצבת

אחרי שבחרנו תכנית העמדה. אפשר להתחיל לעבור לשלבים הטכניים של הפקת סט תכניות עבודה לאנשי המקצוע שיבואו בהמשך – תכניות הריסה ובניה, תכניות חשמל ותקשורת (מיקומי וגבהי שקעים, מתגים, נקודות תקשורת), תכנית כלים סניטריים (מיקומים של אסלות, ברזים, כיורים, נקודות מים), תכנית תקרה ותאורה (הנמכות, מיקום גופי תאורה תקרתיים) תכנית ריצוף וגמרים (אילו אריחים או פרקט בכל אחד מן החללים בבית, טיפול בקירות השונים – צבע/טפט).

במקביל מתחילים להפגש עם חברות מטבחים ולקבל הצעות מחיר מנגרים, מתלווים ללקוחות בבחירת כלים סניטריים, גופי תאורה וחיפויים (ריצוף וקירות).

ואז, שלב המתמטיקה  3 יחידות. מייגע, אבל בלתי ניתן לדילוג – כתב כמויות. זהו למעשה מסמך המפרט את כל חלקי העבודה ומפרק אותה לגורמים, על מנת שניתן יהיה לבודד רכיבים ולתמחר אותם ע"י קבלנים. באופן זה יוצרים מעין מכרז, כך שבסופו של התהליך יש לנו שתיים, שלוש הצעות מקבלנים וניתן להשוות בן רכיב לרכיב וכמובן יש את השורה התחתונה – כמה יעלה לי? לא תמיד ההצעה הזולה ביותר היא זאת הנבחרת. יש לקחת בחשבון את איכות העבודה והנסיון המצטבר בהתנהלות מול הקבלן. וכאן למעשה יש משקל חשוב להמלצות המעצב.

אז אחרי שבחרנו קבלן, והזמנו כבר מטבח ובחרנו כיורים, וברזים, וריצוף לאמבטיות ותכננו עם נגר מספר פריטי נגרות (כמו ארונות אמבטיה או אי למטבח), שרטטנו חזיתות של כל החללים הרטובים ונשארנו מחייכים… – נכנסים לעבודה בשטח.

תפקידו של המעצב בשלב הפיקוח הוא לראות שהיישום בשטח תואם את התכניות השונות. שהחשמלאי מבין את התכנית ומיקומי השקעים נכונים, שהריצוף מונח נכון, שהמדידות למטבח מתבצעות כשורה, ובאופן כללי לראות שדברים מתכנסים למקום הנכון.

מרב עוזיאל

מרב עוזיאל

ואז מניחים רגע בצד את המחשב, והאוטוקאד, ומיישרים את הקמט במצח… ויוצאים לעשות קצת שופינג!!!. יששששש. עונת הציד נפתחה. זה הגיע. וזה אפילו לא יורד מהכרטיס שלי. עסקה נהדרת. הבו לי 3 כריות (אחת מכל צבע), שטיחים (את האפור טלאים ואת זה השחור לבן), ספה בצבע תכלת עם רגלי ברזל חלודה, ועוד שתי כורסאות לא תואמות, וילונות, תמונות, רצוי מקוריות, ואוי רגע אתם חייבים לראות את העבודות של הקרמיקאית הזאת היא משהו, ושאר הדברים שהופכים את השרטוטים והתכניות לבית. בית אמיתי וחם עם טאצ' מגניב למעצבת שתעיז, שישקף את האופי של מי שגר בו ויהיה מקום שמח לחיות בו.

בסוף מסדרים את הכל יפה יפה, מזמינים צלם. ואחר כך הולכים הביתה.

הכותבת: מרב עוזיאל רפטוב – עיצוב והום סטיילינג. – לעמוד העסקי

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: