תערוכת רימונים דו שיח

על התערוכה "רימונים דו שיח"

התערוכה "רימונים דו שיח" שהתקיימה בחודש שעבר בגלריה בן עמי בתל אביב  עסקה בהתייחסות הסמלית לפרי הרימון בטכניקה מעורבת של ברזל ,סיבים על רשת  ועלי זהב בגדלים שונים . מרים ויצחק מביאים  התבוננות מקורית ומחדשת לסמל היהודי  והאוניברסלי, חוצה תרבויות לאורך ההיסטוריה. באמצעות שילוב החומרים יוצא הדופן, המתכת הקשה והטקסטיל הרך יוצרים מרים מס ויצחק פרימן את מרקם החיים הפנימיים של הפרי ומביאים אותם לידי  ביטוי על המעטפת (-מקלפת את הקליפה.)..

נפגשנו עם מרים מס האמנית לשיחה צבעונית במיוחד.

האם יש לך רקע באמנות ואם לא מתי החלה הרפתקת הציור/ והטכניקה המעורבת שלך?

בשלושים שנים האחרונות אני יוצרת עובדת בסיבים על רשת בטכניקה מעורבת, כיום משלבת גם מתכת בתוך עבודתי.

התחלתי את הקריירה האמנותית שלי ברקמה יצירתית/חופשית , למדתי במכללת תל חי, וארבע שנים בוינדזור  -אנגליה שם האמניות שלמדתי אצלן העלו את הרקמה מאומנות לאמנות. רקמתי עם כל מה שנכנס לקוף המחט ובעצם ציירתי בחוטים ,טקסטיל .

בתקופה מסויימת רקמתי בחומרים טבעיים על נייר שעשיתי מתאית של עץ תות.

שנים רבות הייתי חברה באגודת "אמנים יוצרים בישראל" והשתתפתי בתערוכות יחיד רבות בארץ ובעולם.

מה נותן לך השראה ליצירתך?

יופיו של הטבע. אני מטיילת הרבה בטבע בנופים עוצרי נשימה גם בארץ וגם בעולם , נושמת ומפנימה אותו ואחר כך מתרגמת אותו לחוויה הפנימית שלי מההתבוננות בו שזה כבר לוקח אותנו לנופי הנפש.

ביצירותיך את משתמשת ברשתות, סיבים , חוטים  , עלי זהב – ויוצרת למעשה "סיפור" עיצובי, מעולם הדמיון. מהי דרך העבודה שלך? והאם יש בכך אמירה?

בשנים האחרונות עברתי שינוי משמעותי בתפיסת החומר (אחרי מסע של 3 חודשים בהימאליה) פיתחתי שפה מיוחדת משל עצמי כשהמצע לעבודותיי הוא הרשת  שעליה אני עולה בעבודת  בשכבות של סיבים צבעוניים . הבחירה ברשת היא אמירה מאוד משמעותית מבחינתי , הרשת טרנספרנטית – מעבירה אור וצל ונותנת את התחושה של פתוח -סגור-פתוח. אני מאמינה שאנחנו  צריכים  להשאיר בתוכנו פתחים לקבלת תובנות חדשות, הסתכלות חדשה על המציאות וגם להיפרד מהישן. השקיפות והאוורור והמקום הפתוח הוא הזמנה מאוד גדולה בשבילי ליצור .

מרים מס ויצחק פרימן

בעבודתך, ניתן להבחין בנקל בצבעוניות העזה. האם זה נעשה במודע? האם את מכוונת לפלטת צבעים מסויימת? צבעים מועדפים?

עד המסע שלי להימאליה עבדתי בחומרים טבעיים וצבעי אדמה , עברתי שם חוויה מאוד מטלטלת, המפגש עם התרבות הצבעונית בתוך נופים מדהימים  פתח אותי מאוד וכנראה שחרר צבעוניות מאוד גדולה שאפילו לא ידעתי שנמצאת בתוכי. היום אני יוצרת בפרץ צבעוניות בלתי נשלט. כל עבודה אני מתכננת מה תהיה פלאטת הצבעים שלה. מכיון שאני עובדת בשכבות. כל שכבה מקבלת את הגוון המפתיע שלה והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי נמשכת אחרי התוצאה הבלתי צפויה שמתקבלת.

בתערוכתך האחרונה שיצרת יחד עם שותפך האמן יצחק פרימן בגלריה בן עמי התל אביבית – הצגתם את פרי הרימון על כל היבטיו: כסמל  היהודי  והאוניברסלי, חוצה תרבויות לאורך ההיסטוריה. מהו הרימון המטאפורי  עבורך בישראל של 2017 ?

יצחק ואני בחרנו להשתמש בחבית ממוחזרת אשר ממנה יצחק יצר את צורת הרימון והשאיר לי פתחים להיכנס  לתוכם . לא לחינם בחרנו במחזור שגם זאת אמירה שאפשר להשתמש במה שיש ולחדש ולהעצים ולהפוך אותו משלילה לחיוב ואף להעצים אותו ולתת לו מימדים חדשים של קיום .

ביצירת הרימונים עשיתי מהלך של הוצאת התוך וכל השפע הנמצא בתוך הרימון והבאתי אותו על הקליפה בצבעוניות שונה.

זה היה ביטוי להשקפה שלי שגם בריבוי של השקפות ודעות ושונות, אפשר לקלף את הקליפות וליצור סוג של הרמוניה מתוך כל הריבוי הזה, הרמוניה של שלום, של שלווה, כל גרעין של רימון טומן בחובו המון חיים כמו כל יחיד בחברה שלנו. אם מגיעים לשורש ולפוטנציאל החיים שלנו , אפשר להגיע לכל כך הרבה טוב. זו ההזמנה שלי דרך העבודה להגיע אל האמת – שורש החיים, בלי קליפות של שנאה, קיטוב, חוסר יכולת הכלה של האחר, של צביעות . הרימון שלי מזמין לשלום ולהתפייסות ולכבוד.

תערוכת רימונים דו שיח

היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אמנותך בעוד מספר  שנים?

מאוד מקווה שאמצא עצמי בתנועה שמתחדשת כל הזמן, גילוי מחודש לאן אפשר להגיע עם החומר ועם עצמי ומציגה תערוכות בארץ ובעולם מתוך הכרה בינלאומית בי וביצירותיי.

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: