Booking.com
איך מונעים כשליים הנדסיים? יוצר-Gellinger אתר-PIXABAY.COM

על חשיבותו של הקונסטרוקטור והמפקח הבלתי תלוי בפרויקטים של בניה ותשתיות.

מידי פעם אנו שומעים על בעיות בפרויקטים, התמוטטות, נפילת מרפסות קריסת כבישים וכדומה.רק אז כולם מתעוררים ולא נרגעים עד שמעלים את האשמים על המוקד. הנוהג במדינת ישראל הוא לאתר את האשמים במחדל, את הגנבים, הרמאים והמושחתים ואז נרגעים הכול בסדר נמשיך הלאה למחדל הבא.בעת קרות אירוע, כולם כועסים וכמובן שמתחיל סינדרום מציאת האשם והרשלן התורן במקום להישיר מבט אל מול הבעיה עצמה. האשמה אם כן לא ברורה, מתחלקת בין הרבה גורמים ועל כן העלאה על המוקד איננה הדרך הנכונה וצריכים לחפש את הסיבה המהותית והמערכתית לכשל.במקרה של כשל בפרויקט, לדוגמת אירוע קריסה של מבנה, לחקור ולשפוט ייקח שנים אולם כל מהנדס מומחה שמתמצא בשוק יוכל לצייר תסריט מאוד ריאלי של הסיבות לאסון שאולי מתאימים במאה אחוז למקרה זה, אולי בחמישים אחוז, אבל בוודאי נכונים באחוזים רבים מאוד למרבית הפרויקטים במדינה ובעולם.מדור המומחה יצא לפגוש את המהנדס אילן פדר, בוגר הטכניון והבעלים של חברת ד.א.פ הנדסה ובניין בע"מ ושל של DIF New York  האמריקאית.

אז  מה הם הסיבות לכשלים הנדסיים?

נתחיל בסיבה אחת ברורה ונכונה ללא ספק.יזם פרטי בישראל לא לוקח בדרך כלל מפקח חיצוני ובלתי תלוי מאחר ואינו מחוייב על פי חוק.על כן יזם פרטי גדול, יכול לשכור את שירותיו של קבלן מבצע, אשר יכול לבנות בניין שלם ללא פיקוח על איכות עבודתו, לרבות שימוש בחומרים נדרשים.הוא מחויב על פי חוק לקרא לקונסטרוקטור של הבניין לאישור של חלקי יציקות שונים ומשמעותיים,קונס' מאשר יציקות של אלמנט המוגדר כאלמנט ראשי בלבד (ביסוס, תקרות ורצפות וכו') אולם גם ייתכן שבמקרים מסוימים בהעדרו של מפקח קיים מצב בו לא קוראים לקונסטרוקטור לאישור של יציקת תקרה.

אז מפקח אחראי הוא הבודק?

כן!

חשיבותו עצומה, ואתן דוגמא למה שיכול להתרחש ללא קיומו של מפקח אחראי מהנדס בבניין.

לאחר יציקת תקרה כלשהיא מבטון, יש לחכות את הזמן הנדרש לאשפרת הבטון [התקשות והתחזקות של הבטון תוך כדי שפיכת מים תמידית על הבטון, בקיץ זוהי פעולה קריטית להתחזקותו של הבטון].על פי ניסיוני אף אחד לא חוסך מהברזל כפי שמוצג בתוכניות, אולם ביצוע לא נאות ולא מפוקח של יישום הברזל וביצוע לא איכותי של התקרה עצמה, על כל מערכותיה יכול בהחלט לגרום לכשל.אי אשפרת התקרה ופירוק של הרגליים התומכות לפני הזמן, על מנת לחסוך בזמן ביצוע הבניה יכול גם יכול לגרום לכשל ונפילת תקרה.פירוק לא מבוקר ובזמן הנכון של התקרה, אשר לא בוצעה בה הרטבה תמידית בקיץ, במיוחד בתקרות עתירי בטון כמו בחניונים, גורם לכך שהבטון לא הגיע לחוזקו המירבי, אולי רק לעשרות אחוזים בודדים בלבד מחוזקו המלא ולכן התקרה לא יכולה לשאת את משקלה העצמי ואז מתמוטטת.

אינג' אילן פדר, צילום - יחסי ציבור

אינג' אילן פדר, צילום – יחסי ציבור

זה לא התפקיד של הקונסרוקטור?

אבקש להבהיר בדבריי כי בדיקות אלה אינן מבוצעות על ידי קונסטרוקטור אלא על ידי המפקח אשר מתחייב לבדוק כל היתר קרי רוב העבודות בבניין (טיב העבודה, התאמתה לתכנון וגם :פיגום, אשפרה, בטיחות וכו') ובהעדר מפקח חיצוני כל זה הופך להיות משימה שהנה בקרה עצמית של הקבלן. עד שלא תושתת על המפקח אחריות אישית לעבודתו ולחייב כל יזם לקחת מפקח בניה – לא יהיה שינוי אמיתי.כאן אנו מגיעים לבעיה נוספת ומכופלת:כאמור, אף יזם/קבלן אינו מחויב חוקית לקחת חברת ניהול ופיקוח לעבודה צמודה שתשגיח על עבודת הקבלן בתור גורם בלתי תלוי.

האם אין חובה חוקית להעסיק מפקח?

לצערי, בחוק לא מוסדר מעמדו של המפקח, לכאורה גם הגננת המקומית יכולה לפקח על הבניה.לא צריך להיות מהנדס בכדי להיות מפקח, אם כי יש לציין שלפחות הממשלה ובפרויקטים ממשלתיים כמעט כולם לוקחים מהנדסים רשומים לעבודות הפיקוח ואף מסדירים זאת בתנאי המכרז אולם בעבודות פרטיות זה לא כך. ישנם חלק גדול מהפרויקטים שאכן שוכרים מפקחים מהנדסים, אולם חלק גדול גם לא. יתר על כן ומה שלא פחות חמור, לשם חסכון בעלויות, מרבית הקבלנים אינם משתמשים במהנדסים לנהל להם את הפרויקט אלא בהנדסאים או בעלי השכלה פחותה מזאת, גם לפרויקטים גדולים וזאת למרות שמזמין העבודה רושם מפורשות כי הוא דורש מהנדס בעל ניסיון לפרויקט. כך מגיעים בפרויקטים לכשלים חמורים במקרים רבים, שלא גורמים לאובדן חיי אדם אולם גורמים לנזקים עצומים באיכות ובלוחות הזמנים לציבור.

אין הכוונה כעת לזלזל בהנדסאים שכבודם במקומם מונח, אולם לפרויקטים מורכבים וגדולים יש לקחת מהנדסים שהשכלתם הבנתם והכלים שרכשו עמוקים ורחבים יותר, ועל כן מתאימים לפרויקטים שכאלה.

כיצד ניתן לפתור את המצב הזה?

כפי שציינתי , הבעיה הנה מערכתית ,יש להסדיר אותה בצורה מסודרת על ידי ועדת מהנדסים מומחים מהשטח ותוספת פרקים בספר הכחול המסדירים בצורה אמפירית זמני תכנון וביצוע אופייניים לפרויקטים על פי מדדים של היקף מורכבות סוג ועוד מדדים רבים כפי שיקבעו המומחים. רק אז ניתן יהיה לשפר ולמנוע ככל האפשר אסונות נוספים, אשר סיבתם לחץ מיותר חוסר רגולציה ופיקוח על פרויקטים ושכר תכנון מביש לקונסטרוקטורים.

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: