"בעידן של היום לא מספיק לפתח מוצר חדשני צריך ליצור מוצר שהלקוח יוכל להתחבר אליו: כזה שהמוצר הותאם במיוחד עבורו"
עומר שני מנכ"ל חברת BlueLion Language Services, "לדבר אל העולם". חושף סודות מהחברה המהפכנית שהקים, מה צריכים לדעת חברות ויזמים המעוניינים לפרוץ לשוק הגלובלי.
מאת: אריאל נוי
למרות שהעולם נדמה כקטן יותר מבחינה עסקית ולמרות נדמה שהשפה השלטת היא אנגלית, על פי נתונים רשמיים פחות מ-10% מאוכלוסיית העולם מדברת אנגלית כשפת אם. לפיכך היום כל מוצר חדש שיוצא לשוק העולמי יש להתאים אותו לצרכנים המקומיים (תהליך המכונה לוקליזציה א.נ). "הצורך בהתאמה ראויה למוצר דורש חשיבה על התהליך כהשקעה ולא כהוצאה. כל אחוז במדינות יעד גלובליות משמעו עוד מיליונים של אנשים שירצו או לא ירצו להתקדם בתהליך הקנייה, והכל תלוי במידת המוכנות וההתאמה של המוצר לאותה שפה," מסביר עומר שני מנכ"ל חברת BlueLion Language Services, "לדבר אל העולם".
שוק הלוקליזציה, למרות שנות המשברים הפיננסיים האחרונים, הראה אחוזי צמיחה מתמידים וכיום הוא מתקרב לשווי של 40 מיליארד דולר, וזאת בגלל ההבנה בעולם כי על מנת לחדור לשווקים, למכור ולהראות מיתוג איכותי בעל ערך מוסף יש לבצע תהליך ניהול לוקליזציה איכותי "הרעיון הוא שניהול הידע והשיווק בשווקים בין לאומיים הם פרופסיה העומדת בפני עצמה ומחייבת תוכנית עבודה מסודרת וכמובן ניהול, שליטה ובקרה בדרך ההפצה של המידע. אנשים לא קונים מה שהם לא מבינים. מוצר מאופיין ע"י הלקוח הפוטנציאלי שלו כמו בפתגם "אל תסתכל בקנקן אלא מה שבתוכו", כלומר, לאחר שהוא בוחן את העיצוב החיצוני בשניות הראשונות, הוא עובר לראות מה בעצם תוכנו. כדי שהפיתוח והשיווק יצליחו הלקוחות הפוטנציאלי צריכים להבין, כי בסופו של דבר – מי שלא מבין, לא קונה" לקוח שלא יבין לא יקנה מסביר שני.
אצל עומר שני (38), לוקליזציה היא דרך חיים, הוא מתגורר בראשון לציון העיר בה נולד וגדל. נשוי ואב לשלושה ילדים. הוא בוגר במדעי ההתנהגות וניהול משאבי אנוש מהמכללה למנהל, ובעל תואר שני בייעוץ ארגוני ופיתוח אסטרטגי, גם כן מהמכללה.
לפני שהקים את BlueLion Language Services, שני שימש בתפקידי שיווק ומכירה בכירים בחברות תרגום בארץ, במהלך השנים הוא הבין כי ארגונים גדולים מחמיצים הזדמנויות עסקיות גדולות. "הארגונים בארץ אינם שמים דגש מספיק על תהליכי התאמת התוכן לקהלים הגלובליים שלהם ועל ניהול תהליכי לוקליזציה. זה בא לידי ביטוי בתהליכי העבודה הפנים-ארגוניים, בממשקי האחריות, בתהליך הזרימה הפרויקטאלי, בלוחות הזמנים המוקצבים וגם בתקציבים המוזרמים לכך" מסביר שני.
אז איך מצאת את הקשר בין חברת תרגום בינלאומית לשיווק? "בשנת 2012 הקמתי את BlueLion Language Services, מתוך כוונה ללוות חברות ולייעץ בהטמעת ידע רחב ומעמיק כיצד לנהל תהליכי שפה, יד ביד עם התאמת מוצרים ושירותים לקהלים גלובליים, בדגש על התוכן המלווה את המוצר – ממשק משתמש, אתרי אינטרנט, דוקומנטציהוכל תוכן שדורש התאמת שפה." מסביר שני.
מהם התהליכים איתם חברות צריכות להתחיל ? " לראייתי, ישנם שני קווי התחלה למוצר אליו צריכים להתייחס – הראשון הוא כמובן תהליך הפיתוח של מוצר או השירות. לא חשוב כרגע מהו המוצר – אם מדובר על אפליקציית מובייל, מכשור רפואי, או כל מוצר ושירות אחר. גם בסטארטאפ וגם בחברות גדולות יותר עובדים קשה להביא מוצר משלב הרעיון לשלב הממשי, שגם יענה על דרישות השוק וגם שיעבוד ללא תקלות.
קו ההתחלה השני הוא בתהליך של התאמת המוצר לקהלי יעד גלובלי. ויש לעבוד על קווים אלו כבר בתחילת תהליך הפיתוח, בתהליך שנקרא Internationalization." חברות צריכות להבין כי הפוטנציאל השיווקי הגלובלי במונחים מספריים, הוא לא פרופורציונלי לקנה המידה המקומי, ולכן החשיבות העצומה בניהול של תהליך הגלובליזציה של המוצר בכובד ראש מסביר שני
לדברי שני, ל-BlueLion לרוב פונים בתחילת קו ההתחלה השני, כאשר לעיתים קרובות הציפייה היא ל-"שגר ושכח", דבר שהנו מוטעה מיסודו ויכול לגרום להפסדים כבדים ולבזבוז משאבים ומאמצים כבירים בתהליכי המכירה והשיווק בחו"ל. " אם המוצר, טוב ככל שיהיה, ילווה בתוכן ברמה נמוכה, שגיאות כתיב, מינוח לא מקצועי ולא מתאים או בתוכן שאינו מותאם לעיצוב ממשק המוצר זה יכול לפגום בצורה קריטית בפוטנציאל המכירה של המוצר בשוק המיועד". ההיקש הלוגי בקרב הלקוחות שלכם הוא – אם התוכן פגום, אז גם המוצר פגום. הפגמים יכולים להיות בתוכן עצמו – שימוש במינוח לא מתאים לתעשייה מסוימת, שפה עילגת ושגויה וכיו"ב ויכולים להופיע בהתאמה לפלטפורמה – משפטים חתוכים, קידוד לא מתאים ועוד.
אסטרטגיית לוקליזציה
שפה הנה דבר דינמי, וכל שפה מתנהגת אחרת, בייחוד כאשר השפה "מונחת" על פלטפורמות דינמיות. יש להנהיג תהליך שבו מנהלים את התאמת השפה בצורה חכמה ואפקטיבית. אחד השירותים הייחודים של BlueLion הוא ייעוץ לתהליכי לוקליזציה. בתהליך הזה מגדירים ומנסחים אסטרטגיית לוקליזציה. "בדומה לאסטרטגיה שיווקית, אסטרטגיית פיתוח ואסטרטגיה ארגונית, יש להקדיש פרק שלם עבור תהליך הלוקליזציה". אומר שני
בין הדברים שיוגדרו בפרק זה יהיו המדינות שאליהן הארגון רוצה לחדור בשנים הקרובות, עם הגדרה מאוד מדויקת של פרופיל קהלי היעד, יחד עם שפות רלוונטיות. כמו-כן, אילו תכנים יוכנסו לתוך התהליך, תחומי אחריות ארגוניים ועוד. "
השלב הבא, מתמקד באתגרים שאותן שפות משיתות על "מאחורי הקלעים" של המוצר, וכיצד נותנים להם מענה טכני. לדוגמא – מוצרי Forex ומוצרים פיננסיים צריכים לקחת בחשבון שבסין, הצבעים שכולנו מכירים שמצביעים על ירידות ועליות בבורסה הם הפוכים. אדום מסמל עליות, ירוק מסמל ירידות, לכן צריך לוודא שהמשתמש הסיני שנכנס לאתר יראה באופן אוטומטי את התוכן בצורה שהוא רגיל ומצפה לראות.
חשיבות למגדר
עוד נושא שעולה בתהליך האפיון האסטרטגי של התוכן והתאמתו לקהלים גלובליים הוא הנושא המגדרי. נכון שאנגלית היא שפה מאוד נוחה מבחינה זו, You תקף גם לזכר ונקבה, אך בשפות רבות, כגון צרפתית, עברית ורוסית יש התייחסות נפרדת לזכר ונקבה וחשוב להגדיר מראש איך התוכן ינוהל מעתה ואילך בעניין זה. ישנן חברות, שמחליטות כי הפנייה למשתמש בכל מקרה תיעשה בלשון זכר אך ישנן דרכים יצירתיות נוספות להתמודד עם עניין זה, שעלול לעורר בעיות טכניות ותוכניות בממשק המוצר, מעבר לסיכון לאי-נוחות בקרב 50% מקרב הקהל הפוטנציאלי .
"ברגע שחברות יפנימו כי חווית התוכן בצד הלקוח היא חזקה מאוד, תשתנה גם הגישה שלהם – למעלה מ-85% מהאנשים מעידים כי לא ירצו לבדוק מוצר לפני קנייה אם הוא לא מותאם לשפה שלהם, ומעל 95% מעידים כי לא ירצו לבצע תהליך קנייה במוצר שהתוכן שלו פגום,שגוי או ברמה נמוכה" מסכם שני.
לחברת בלו ליון