מהפכה בעולם ההי - טק בשפה הערבית, אתר - PIXABAY , צלם - geralt

על עולם האינטרנט בשפה הערבית

סצנת האינטרנט במגזר הערבי הולכת וצוברת תאוצה של ממש. אתר המומחה יצא לפגוש שוקור בדארנה, יזם ותיק בעולם האינטרנט לשיחה על הנעשה כיום בשפה הערבית ברשת.

מאת: מיכל פרנקו

 מי אתה שוקור בדארנה ? – תספר לנו על בקצרה על העשייה שלך בנושא הטכנולוגיה וההייטק .

בשנת 1997 בהיותי בן 15 הקמתי אתר האינטרנט הראשון במזרח התיכון בשפה הערבית בשם אחלה.נט, מאז ועד היום הספקתי לעשות דברים רבים ושונים ברשת האינטרנט. החל מבניית אתרים, ניהול צ'טים ופורומים. עוד לפני שנת האלפיים כשהכל היה חדש ומוזר. לאחר מכן עברתי ללימוד קורסי מחשבים, מכירת ציוד אלקטרוני ושותפות עסקיות בתחום מול גופים מחוץ למגזר ועוד. היום אני עוסק בתחום היזמות וההיי-טק עם דגש על פיתוח המוצרים בתוך המגזר הערבי בשיתוף פעולה עם מגזרים אחרים.

חלק מהפעילות שלי כיום זה עידוד הלימוד והעיסוק בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק במגזר הערבי ע"י הרצאות בהתנדבות בתחום בבתי הספר התיכוניים, בנוסף לפעילות העסקית שלי בפיתוח מוצרי מובייל ומוצרים צד שלישי תומכי רשתות חברתיות מותאמים למגזר הערבי.

אלו יוזמות קידמת עד כה שהיוו פריצת דרך במגזר ?

חשוב לציין תחילה שהמגזר כמעט מנותק מכל תחום הטכנולוגיה והיי-טק מהצד של היצרן, במקביל המגזר הערבי נחשב לאחת מהקהילות המובילות בתחום צריכת הטכנולוגיה המודרנית. כך למשל רוב הצעירים היום במגזר מחזיקים במחשב נייד, אינטרנט ביתי, מכשיר חכם (לרוב אייפון או גלקסי), פייסבוק ואינסטגרם. מטרת היוזמות של היא להפוך את הצד הצרכני של הלקוחות במגזר לצד יצרני, כך למשל הייתי מהראשונים שהביאו את המוצרים האלקטרוניים הכי מתקדמים למגזר מבחינת שיווק ומכירה. כיום אני מקדם מיזם שעיקרו אתר חברתי שמאפשר לבני המגזר להזין לתוכו את המידע במקום לצרוך אותו מעיתונות או מאתרים אחרים. בנוסף אני מעודד את בני הנוער לגשת ללימודים בתחומי הרשתות והמדיה החברתית והפיתוח הטכנולוגי של מוצרים שקשורים לתחום זה.

איזו חשיבות אתה מוצא בקידום נושא הטכנולוגיה והייטק במגזר ?

לצערי הרב המגזר הערבי מזה עשרות שנים עדיין לומד ומתמחה באותם מקצועות ישנים, הייתי  קורא להם המקצועות המסורתיים כמו פחחות, נגרות, בנאות, עריכת דין, , מורים וכו…אני כבר כמה שנים תוהה כמה אפשר ללמד אותו מקצוע? כמה פחחים אפשר לייצר? אנחנו כבר בשנת 2014 עם עודף של פחחים במגזר, שיושבים ללא תעסוקה ולמרות זאת המגזר עדיין מייצר עוד פחחים. הסיבה היא שהמקצועות החדשים עדיין לא פרצו לתוך המגזר ואינם מהווים עדיין משהו שבני הנוער והורים שואפים להגיע אליהם כמקצוע. והיוו שאיפה לבני המגזרים ולהוריהם, עדיין לא זכינו לראות נער ערבי שהצליח להוביל בתחום הזה בכדי לשמש דוגמא ושאיפה ומודל לחיקוי לנערי המגזר.

קידום נושא ההי טק והטכנולוגיה במגזר יביא להכנסת מקצועות לימוד ותעסוקה חדשים בתוך המגזר וייצר מקומות עבודה חדשים במגזר הערבי באמצעות עיסוק בתחום ושיתוף פעולה עם מגזרים אחרים, דבר שיביא לשגשוג כלכלי והפחתת האבטלה ומן הסתם עידוד הדו קיום ע"י עבודה משותפת בין המגזרים השונים.

שוקור בדארנה

שוקור בדארנה

מה החזון האישי והחברתי שלך ?

החזון שלי הוא לראות את המגזר הערבי משתלב  בתעשיית ההיי-טק המודרנית כיצרן ושותף ומפתח מוצרים ולא רק כצרכן. אני רוצה לראות נערים ערביים יושבים ומשתלבים בתחום הזה וחושבים על ההמצאות עתידיות בתחום, אני רוצה לראות מצב בו נער ערבי מסתגר בחדרו וחושב איך לייצר למשל, משחק  או אפליקציה למובייל ולא רק יושב ומשחק שעות במשחק מובייל שמישהו אחר פיתח. אני מאמין שעידן הטכנולוגיה והיי טק מסוגל להקפיץ אנשים בין שני עולמות שונים או בעצם לשדרג אותם לעולם טכנולוגי גבוה יותר. פעולת השדרוג הזאת בהחלט תגרום לבני המגזר להתחיל לחשוב ולהתעניין גם בתחומים אשר מעניינים את הקהילות המודרניות בעולם.

 כיצד אתה פועל לקידום המטרה שלך ?

קודם כל חינוך למודעות, למשל חשוב להביא לידיעת המגזר שהאפליקציה שהם מורידים לאייפון שלהם, לא צריך רק לצרוך, וזו איננה המצאה נשגבת ובלתי אפשרית, ויש לגרום להם להבין ולהאמין שגם הם יכולים לפתח אפליקציה ממש כמותה. ושאנשים אחרים ברחבי העולם יתחילו להוריד ולצרוך את האפליקציה שהם עצמם הגו, פיתוחו ושיווקו לעולם הרחב.

קיימת חשיבות רבה בהורדת המחסום הדמיוני, אם תרצו קיר הברזל הווירטואלי, הקיים והחוצץ כיום בין הנוער במגזר ובין העולם ההי-טק כפי שהוא מצטייר בעיניהם. עולם שהוא רחוק, בלתי מובן לפעמים, בלתי ניתן להשגה, או ביצוע ושייך רק לאנשים וחברות רחוקות מהם, עליהם הם רק קוראים בעיתונות או שרואים אותם בטלוויזיה.

אני בא מתוך המגזר ואני רואה וחש תחושת "האבסורד" הזאת של הבלתי אפשרי כל כך מרגיזה אותי, במיוחד כשאני יודע שדווקא המוצר הזה ניתן לייצר אותו בתקופה של חודש למשל.

חוסר הידע הוא הגורם הראשון לפחד, הפחד לנסות, הפחד להתאמץ, אם נצליח להכשיר את הנערים במגזר וללמד אותם מה שלומדים במקומות אחרים מתקדמים בעולם, אז בהחלט נצליח להרוס את מחסום הפחד ולייצר מוצרים לא פחות טובים מאלו הקיימים היום בשוק.

תחושת הביטחון הזו שננטע בקרב הנוער במגזר, היא אשר תייצר נערים ונערות גאים ובטוחים בעצם, אשר ירגישו גאווה במעשיהם הטכנולוגיים ויוכלו להתמודד כשווים בין שווים על כל משרה או תפקיד טכנולוגי בחברות בישראל או בעולם.

אט אט נוכל לראות את השינוי, כי פעולות והצלחות יביאו איתן עוד העזה ורצון להתקדם,

בני הנוער אשר בהתחלה למדו והצליחו יחזרו למקום מגוריהם כמצליחנים ויהוו דוגמה ומופת לכל נער ונערה. וכעת יהיה לצעירים מודל לשאוף אליו, ברגע שהסקרנות הוטמעה בהם גם הם יבקשו לרכוש לעצמם את הידע ויבקשו לממש בהמשך את הידע שרכשו.

כך ניצור את תחילת התזוזה בכיוון הרצוי של שילוב המגזר בתחומי הטכנולוגיה וההי-טק בישראל ובעולם ונביא לפריצת החומות הוירטואליות הקימות כיום בתחום זה.

אתר האינטרנט :

www.bshokor.com

 

 

 

 

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: