פאולוניה/תערוכת יחיד לאמנית אתי גדיש דה לנגה

על "פאולוניה" של האמנית אתי גדיש דה לנגה

בימים אלו מתקיימת תערוכת "פאולוניה" של האמנית אתי גדיש דה לנגה. התערוכה  העיצובית המרתקת  מוצגת בגלריה פריסקופ התל אביבית שהיא גלריה לעיצוב וניאוקראפט .

המפגש עם ה -"פאולוניה", בעל צינור ההובלה החלול החבוי בגזע, הוביל את אתי לעולם קמאי, מתכתב עם תרבויות קדומות, עם קרבה לטבע  וקראפט  בעיבוד גס ומינימלי, המשאיר קצוות פתוחים כחלק מהרהור על זמן, מקום, חומר, צורה והמשכיות.

אחרי שנים בהם כלי הביטוי היצירתי  של אתי היה בעיקר ציור, נלקחו ליד גזעים של  פאולוניה , פונה מקום בסטודיו, נקנו כלי עבודה גדולים והחלה העשייה האמנותית.

לחתוך, לדפוק, לנסר, לשייף, לחבר, לגלף, לעבד,  נתנו דרור למחשבות ,מועקות  וכאב והפכו  בעבודה פיסית ליצירות פיסוליות.  נפתח ערוץ דיבור על בית קבוע ובית ארעי מול הים. 

נפגשנו עם אתי בסטודיו שלה על הים באולגה לשיחה "ימית" במיוחד:

באיזה גיל התחלת ליצור?

בבית ספר יסודי הייתי המקשטת של הכתה ולפעמים כשהמחמאות היו גדולות, אמרתי שאבא שלי עוזר לי מרוב בושה.

תערוכת פאולוניה

מהן מקורות ההשראה שלך?

מקורות ההשראה שלי תמיד היו החיים שלי – תחושות, מחשבות, פחדים, כאב, נחמה, חיים ומוות …

תמיד העסיק אותי נושא השבריריות של החיים שלנו – ויצרתי עבודות שנקראו "איזון עדין". לאחר מכן כשנולד בני הבכור, העסיק אותי נושא "הצבר"- המשמעות של להיות בן/ילד במדינה שלנו, זה עלה חזק עם הוולד בני הבכור כאשר נושא הביטחון והצבא ריחף מעל מרגע לידתו.

"ארטישוקים" – כמה שנים ציירתי ארטישוקים שייצגו מבחינתי את הוריי שעלו לארץ ללא שורשים, לבד והיו צריכים להמציא את עצמם (אבא שלי אהב מאוד לאכול ארטישוק), הארטישוקים בציורים שלי היו תמיד מרחפים, מנותקים ממים או אדמה בצורה זו או אחרת.

"הבל היופי" – אספתי פרחים מהסביבה הקרובה שלי אל הסטודיו ונתתי להם לנבול, כמה שנים ציירתי את היופי בפרחים בשלבי נבילה שלהם, בהקבלה לחיים שלנו….

בשנים האחרונות אני בעיקר מפסלת בעץ – עסקתי בדימויי גוף נשי, יצרתי הכלאות של פנים של ברביות עם גוף מלא ועסיסי שגילפתי מעץ, או שילוב של פסל מעץ, גוף אשה עם ראש ארנבת וכדומה.

בשנים האחרונות, בתקופה בה ליוויתי והתמודדתי עם גסיסתה של אימי בדרך קשה וכואבת לאורך מספר שנים, יצרתי את האובייקטים הפיסוליים שמזכירים סירות.

מהם הנושאים שאת מעדיפה לפסל ומדוע?

כמחאה על דימויי גוף נשיים שבאים מעולם הברביות, פיסלתי בעץ פיגורות נשיות, חלקן היברידיות נשים עם פני חיה, חלקן מעץ בשילוב פלסטיק- רדי מייד.

ואובייקטים פיסוליים מעץ שמזכירים סירות, שהן כלים שמכילים מטען כל שהוא ויש להן יכולת תנועה ממקום למקום, ממצב אחד לאחר, סוג של אובייקט מעבר מהחיים כאן למקום אחר.

הסירות הן אובייקט מעבר הסירות הן כמו רחם, מכילות בתוכן חיים, סוד… הן עשויות מעץ בעיבוד גס, נושאות את עצמן עם מטען מברזל חלוד, זכוכית, רפיה או גומי, הן נושאות מטען שהיו לו כבר חיים ארוכים. כל אחת מספרת את עצמה ופתוחה לאינטרפרטציה של הצופה.

תערוכת פאולוניה

מהן התגובות של הסובבים לך על היצירות שלך?

אני מפסלת בשני סגנונות: פיסול פיגורטיבי עם קורטוב של הומור מריר וחלק מהקהל שמגיע אלי לסטודיו נדלק עליהן, מגיב ואוהב אותן מאוד.

הסגנון האחר כמו הסירות שאני מציגה בקרוב בגלריה פריסקופ, הוא מופשט, מאופק ומינימליסטי והוא מדבר מאוד אל אנשים שמבינים אמנות.

אנשים לא נשארים אדישים לפסלים שלי, באים לסטודיו וממש לא רוצים לצאת ממנו  מרוב עניין שהם מוצאים במגוון הפסלים והחמרים שאני עובדת איתם.

עם איזה אמנית/אמן היית רוצה לשבת לקפה?

האמנים שהייתי רוצה מאוד לשבת איתם הם: באמסטרדם בקופי שופ עם רמברנדט, עם הפסל ג'ון צ'מברליין, עם ברנקוזי, עם יעקוב דורצ'ין, ועם טדאו אנדו האדריכל שהוא מדהים בעיניי בתפיסת החלל והחמרים שלו.

אמניות שהיית רוצה מאוד להפגש איתן:  ג'ורג'יה אוקיף, צ'יהרו שיאוטה, לואיז ברז'ואה, זאהה חדיד האדריכלית ועם אורית חופשי.

איזו עבודה שלך את הכי אוהבת?

אני הכי אוהבת את הפסל הראשון שעשיתי מעץ הפאולוניה "נערה עם פפיון", הפפיון מסתיר לה את הפנים, מסתיר לנו אותה מסתיר לה את עצמה…..

בעבודה הזאת גם גיליתי את החורים הנפלאים שנמצאים בעץ, (תוצאה של מערכת צינורות ההעברה בעץ של מים ומינרלים מומסים מהשורשים לעלים), שמתאימים לי מאוד ביצירת אי שלמות בעבודה.

פאולוניה/תערוכת יחיד לאמנית אתי גדיש דה לנגה

מהן תוכניותייך  האמנותיות לעתיד?

להמשיך ליצור בתשוקה כמו עד היום, להציג בכמה שיותר מקומות, לחשוף את היצירה שלי לכמה שיותר אנשים, להתמקצע יותר בשילובי חמרים עם העץ, להנות מהרעיונות וחיבורים שיווצרו במהלך היצירה בהמשך ותפילה קטנה שלי לסיום….

הלוואי,

שהסירות שלי

תשוטנה לבדן,

ללא כנפיים

ובלי גלים

ותשכונה בליבות רבים…

פאולוניה/תערוכת יחיד לאמנית אתי גדיש דה לנגה

פאולוניה/תערוכת יחיד לאמנית אתי גדיש דה לנגה

פתיחה חגיגית: 6.6.2019 בשעה 20:00 בגלריה פריסקופ

רח' בן יהודה 176

תל אביב

אוצרת: טל רואי  דה לנגה אוצרת התערוכה

פייסבוק האמנית:

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: