Booking.com
מפוח עלים בעבודה , אתר - PIXABAY.COM, יוצר - PublicDomainImages

על תהליך הוצאת "מרססי המים" מחוץ לחוק

בהליך בעל אופי תקדימי הודיע בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה על כך שיש לאסור את השימוש שמבצעים קבלני גינון ב"מרסיסי-מים"; ההחלטה נמסרה בעקבות פניה של הממונה על הגנת הסביבה בעיריית נתניה, חבר מועצת העיר, עו"ד אדיר בנימיני, ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין.

במקביל לתפקידו הציבורי, עו"ד אדיר בנימיני, הוא גם בעלים ושותף במשרד עורכי הדין "דוידוב בנימיני ושות'", שם הוא עומד בראש המחלקה למשפט חוקתי ומינהלי ושלטון מקומי.

מאת: נופר חדד

מהו "מרסס-המים" ומדוע לדעתך היה מקום להשוות אותו ל"מפוחי-האוויר" האסורים על פי חוק?

"הנושא התעורר לראשונה לפני כשנה, כאשר קבוצת תושבים בעיר נתניה התלוננו על השימוש שנעשה על ידי קבלני-הגינון במכשיר שזכה לכינוי "מרסס-מים". מכשיר גינון זה דומה בפעולותיו למפוח-אוויר, אך במקום לנשוף אוויר בלבד, הוא מחובר למיכל מים, וכל עוד ישנו נוזל כלשהו במיכל, הוא משלב בין נשיפת האוויר לנשיפת הנוזל במיכל. ברחבי העיר נתניה פועלים מספר גורמים בתחום הגינון שעושים שימוש במכשיר שבמחלוקת, קבלני גינון מטעם העירייה וקבלני גינוי פרטיים. לאחר מספר פניות שלי ללשכה המשפטית בעירייה, התקבלה תשובה מפי התובעת העירונית, כי להשקפתה, על פי פרשנותה את תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992, יש להגדיר את "מרסס המים" כ"אביזר גינון אחר" המותר לשימוש על פי תנאים מסוימים. לפיכך, אין להשקפתה איסור גורף לעשות שימוש בו, להבדיל מן האיסור הגורף הקיים לגבי המפוח-אוויר".

עו"ד אדיר בנימיני

עו"ד אדיר בנימיני

ועם התשובה הזאת התקשית להשלים?

"בוודאי; כינסתי את הוועדה העירונית לאיכות הסביבה שבראשותי, לדיון בנושא חוקיות השימוש במפוחי אוויר. בתום הדיון סוכם כי תצא פניה למשרד להגנת הסביבה, ומשם התקבלה תחילה עמדה השוללת שימוש במרסיסי-מים. עמדה זו תועדה בפרוטוקול ישיבת הוועדה. אך מספר שבועות לאחר מכן, בעקבות לחץ שהגיע מכיוון גורמים מתוך המערכת העירונית, התגלתה עמדה סותרת של המשרד, ישנה יותר, מגורם שאינו משפטי במשרד להגנת הסביבה. בעקבות ההתכתבויות החדשות, ולאור הספק שנוצר בנוגע לאכיפה אפשרית של החוק על מרססי-המים, חזרה הלשכה המשפטית בעירייה לעמדתה המקורית, ונקבע שוב כי לא ניתן לאכוף איסור פלילי על שימוש במרססי מים לפי החוק הקיים".

מדוע לא עשית שימוש במקצועך כעורך-דין, בתחום המנהלי ולא הגשת חוות דעת משפטית סותרת לאישור מועצת העיר?

"על פי פסיקת בית המשפט העליון בפרשת אמיתי, בעניינו של סגן השר, רפאל פנחסי, נקבע כי עמדת היועמ"ש לממשלה ונציגיו היא זו המחייבת מבחינה משפטית את הממשלה. העתירה לבג"צ הוגשה על ידי עמותת "אמיתי", מתוך רצון למנוע את המשך כהונתו של ח"כ רפאל פנחסי, כסגן שר הדתות. זאת לאור האישומים שהיו תלויים ועומדים נגדו (חסינותו לא הוסרה על ידי הכנסת, ולכן לא ניתן היה להעמידו לדין). בדיון בעתירה, נתקל בית המשפט העליון בשתי עמדות שונות מצד המדינה; מן העבר האחד עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, יוסף חריש, ומן העבר השני, עמדתו הנוגדת של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין, שביקש להביא בפני בית המשפט עמדה סותרת, ועל פיה ניתן להשאיר את פנחסי בתפקידו. היועץ-המשפט לממשלה, הביע כאמור עמדה שונה, על פיה מנוע סגן השר פנחסי מלהמשיך ולכהן בתפקידו, עד שלא ינוקה מן החשדות נגדו".

מה פסק בסופו של דבר בג"צ?

"בית המשפט העליון קיבל את העתירה ואימץ את עמדת היועץ המשפטי לממשלה. נקבע כי אין מנוס מהפסקת כהונתו של סגן השר פנחסי. בנוגע לעובדה שהמדינה 'דיברה בשני קולות' יצאה קביעה חד-משמעית בפסק הדין, כי בהליך משפטי העמדה של הממשלה היא העמדה של היועץ-המשפטי שלה. כל עמדה נוגדת, ותהיה זו של נושא המשרה החשוב והבכיר ביותר, משקלה הוא אפסי. היועץ המשפטי לממשלה הוא לפיכך הפרשן המוסמך של הדין כלפי הרשות המבצעת". 

באיזה אופן יושמה הלכה זו ברשויות המקומיות?

"ברבות השנים החלו להגיע לערכאות משפטיות פרשות שנגעו למחלוקות שפרצו בין נבחרי-ציבור בשלטון המקומי, לבין היועצים המשפטיים בעירייה; ניתן חהזכיר בהקשר זה את פרשת סיעת מרצ במועצת עיריית ירושלים; בפרשה זו שנגעה למספר רשויות מקומיות, הפרו נציגי הרשויות לא "במודע ובכוונת-מכוון", כמתואר בפסק-הדין, את "חוות-דעתם של יועציהן המשפטיים, שהטעימו בפניהן את חובותיהן". בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, פיתח את "הלכת אמיתי", והדגיש כי "הדין הוא, כי עמדתן של הממשלה ורשויותיה (להבדילה מדעותיהם האישיות של הנבחרים ועובדי-הציבור המכהנים בהן) בשאלות בדבר תוכן הדין הקיים, נקבעת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. כב' השופטת, דליה דורנר, הדגישה בדבריה ש'מובן, כי אין בכוחו של היועץ המשפטי לממשלה עצמו לתת חוות-דעת בכל שאלה משפטית שבה נתקלת רשות מינהלית כלשהי. נציגיו, וביניהם אנשי הפרקליטות והיועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, פועלים לעניין זה בשמו. היועץ המשפטי לממשלה ונציגיו, בכל הנוגע למתן חוות-דעת בדבר המצב המשפטי הקיים, אינם 'יועצים' במובן השגור של המילה. חוות-דעתם מחייבת את הרשויות. עמדתם המקצועית היא עמדת הרשויות. דעותיהם האישיות של נבחרים או עובדי-ציבור בדבר המצב המשפטי הקיים אינן רלוואנטיות'".

מה היה הצעד הבא שלך בעקבות החלטת הלשכה המשפטית בעירייה לדבוק בעמדתה המקורית?

"פסק הדין האחרון שניתן על ידי בית המשפט העליון בסוגיה זו, כולל הנחיה ברורה של כב' השופט, עוזי פוגלמן, כיצד על נבחר ציבור ברשות מקומית לפעול במקרה כזה. הדבר נדון בערעור על פסק דין בעתירה מנהלית שהגישו חבר מועצת עיריית נצרת-עילית, זאב הרטמן וראש העיר, שמעון גבסו. השופט פוגלמן כתב כי 'עקרון חוקיות המינהל מחייב את הרשות המקומית לפעול בגדר הוראות הדין. היועץ המשפטי מנחה אותה בדבר המסגרת המשפטית לפעולתה. ככל שראש הרשות או נושא משרה אחר מבקש לחלוק על הפרשנות המשפטית, שומה עליו לפנות ליועץ המשפטי של משרד הפנים או – במקרה מתאים – ליועץ המשפטי לממשלה'.

כיצד יישמת את האמור בפסק הדין במקרה שלך?

"מכיוון שהתקבלו שתי עמדות סותרות מן המשרד הממשלתי הרלוונטי, קרי, המשרד להגנת הסביבה, לא נותר מנוס אלא להוציא לפועל את ההנחיה שנתנה בפרשת זאב הרטמן, ולפיכך פניתי ליועץ המשפט לממשלה, עו"ד יהודה ויינשטיין, מתוך מטרה שיכריע במחלוקת המשפטית. לא היה לי ספק שעמדתי המשפטית תתקבל, ואף נדמה לי שאני נבחר הציבור הראשון שעושה שימוש בכלי חשוב זה. כל זאת מתוך מטרה להסדיר את המחלוקת מול הלשכה המשפטית בעיריית נתניה. בסופו של דבר, הצלחתי במשימה, וזאת לאור ההנחיה שהועברה לעירייה, שתועבר בהמשך גם ליתר הרשויות המקומיות בכל הארץ, לאסור את השימוש במכשיר הגינון השנוי במחלוקת. בסופו של דבר בית המשפט הוא הפרשן המוסמך של החוק, וגם במקרה בו היה היועמ"ש פוסק בניגוד לעמדתי, הייתה שמורה לי הזכות להגיש עתירה מינהלית כנגד ההחלטה, ולבקש מבית המשפט שיכריע בסוגיה באופן סופי".

About נופר חדד

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: