קו וכתם

קו וכתם

בימים אלו נפתתחת תערוכת אבסטראקט ייחודית של האמנית והפסיכוטרפיסית יעל הרפז בגלריה בן עמי בתל אביב. נפגשנו עם יעל לשיחה מרתקת במיוחד על פסיכוטרפיה אמנות ומה שביניהן!

 

 האם יש לך רקע באמנות ואם לא מתי החלה הרפתקת הציור שלך?

ההתחלה שנת  2011 , התחלה בהיענות לרצון שעלה בתוכי לצייר בפחם. אני פוגשת את מורתי הראשונה איריס ווקסלר שמקבלת אותי 'כדף חלק' .

איריס הופכת למיילדת , התחושה כאילו 'הקפאתי ביציות' ללידה מאוחרת. על הדף מתהווים ציורים נאיביים , פיגורטיביים. אני מתוודעת למונחים כמו פרספקטיבה, קו , צורה צבע מתנסה ולומדת. בוחרת מורים נוספים במכללת אורנים, הרדוף והציור בהדרגה הופך לשפה משלי. כשאני מתבוננת על הדרך שעשיתי אני מזהה את ההתפתחות האדירה שעברתי  ומלאת הכרת תודה על ההקשבה לקול

 בתוכי ,שסימן שיש עוד  כיוון לביטוי.

מה נותן לך השראה ליצירתך?

מקורות ההשראה הם מיתוסים, מיתולוגיה, סמלים, טבע, דמויות וחוויות אישיות. להמחשה – אפשר לראות בציורים קווים אופקיים ואנכיים שיכולים לסמל צלב, שמתקשר ל- ישו כנושא הצלב, שמתקשר לסבל ולריפוי, שמתקשר למות ולתחייה, לסבל ולגאולה. מתרחש תהליך אסוציאטיבי שמקבל ביטוי לתוך הציור. האסוציאציות והדימויים ממשיכים להיות חומרי התייחסות.

ביצירותיך את משלבת טכניקות שונות. מהי דרך העבודה שלך? והאם יש בכך אמירה?

דרך העבודה שלי מורכבת מפעולות. פעולות שמשאירות עקבות כמו חריטה, כתמים קווים, הנחת צבע על הבד לעיתים ישירות מהמיכל, יש  שמורחת אותו בידיים או  מרפה שיזלוג ויקבל נראות משלו על הדף,. פעולות אלו מתקיימות לצד תנועות של לחץ והרפיה, מחיקה, כיסוי בשכבות, ויתור על מה שכבר הושג ויצירה מחדש. האמירה שמתקיימת בתהליך היא האמונה שלי בחיפוש ובאותנטיות. לא ללכת בדרך של 'אמנות אופנתית' אלא למצוא אמירה משלי. הקו, הכתם, החריטה הם לרוב עדות לרגע ספונטני ומשוחרר בציור.

בעבודתך ניתן להבחין בנקל באקספרסיביות רבה. האם זה נעשה במודע? האם את מכוונת לפלטת צבעים מסוימת? צבעים מועדפים?

 הגישה האקספרסיבית בהחלט מודעת ומתהווה על הבד, יחד  עם זאת היא שילוב שבין התמסרות ושיקול דעת. הציור טעון באנרגיה, ברגשות , בתשוקה נטולת פרשנות לצד תנועות, קווים, משיכות מכחול שמסמנים גבול.

האקספרסיביות מתקשרת אצלי גם לאמנים שאני נמשכת ליצירותיהם כמו, ואן גוך, ג'קסון פולוק, סיי טוומבלי, משה גרשוני, רפי לביא, אביבה אורי, ביאנקה אשל גרשוני  וצבי מאירוביץ. אני רואה בהם אמנים חושניים, שנעים בין העולם הלא מודע לממשי.

בהמשך לשאלה  אני מעדיפה ונאמנה לסקאלת צבעים על ציר השחור לבן, לאדום ורדרד בשלל גווניו. הלבן לעיתים כמו וילון שקוף ולעיתים כשכבת כיסוי ששומרת על מה שמתחתיו.

האם את מגדירה עצמך כאמנית חברתית? מהיכן את שואבת את הנושאים?

האם האמנות שלי היא במחשבה על תיקון חברתי התשובה היא שאני לא אמנית חברתית, אם האמנות שלי היא כיוון שמנסה להביא את היצירה והרוחני לעולם אז התשובה היא שאני כן  אמנית חברתית.  ביצירה עצמה אני מפנה את התודעה למקום של תיקון ושחרור.

ברוב העבודות אני ממתינה לראות אלו דימויים יופיעו בתהליך העבודה. לא מגיעה 'עם זה' תוך כדי אני שואלת את עצמי על מה אני עובדת פה? מה הכנסתי לתוך הבד? לעיתים מתגלה אובייקט ברור ולעיתים דווקא חיבורים של אלמנטים הופכים לציור.

במקצועך את פסיכותרפיסטית, מקצוע המשלב חקר, התבוננות הבנה והכלה שלא נגמרים. כיצד המקצוע משתלב באמנות שלך וכיצד הוא משפיע?

אני מאמינה באדם כבורא את עצמו. בטיפול לרוב מתקיים מפגש עם האמת הפנימית, יש פתיחות לבלתי ידוע גם מצד המטפל וגם מצד המטופל. מתעורר רעב לאמת רגשית. הקשב, תשומת הלב, הנוכחות. הם מרכיבי ליבה בתוכי כפסיכותרפיסטית וכאמנית.  גם בטיפול וגם באמנות אני רואה מרחב של גילוי , התחדשות ויצירת משמעות.

אני יודעת שכל ניסיון לעשות הפרדה בין הזהויות  הוא מלאכותי הכול חלק מהשלם ,אלא שקליניקה אני ב-  'כובע' התפקיד וכאמנית אני מבקשת להיות ללא 'כובע' פשוט להיות.

 היכן היית רוצה לראות את עצמך עם אמנותך בעוד מספר שנים?

בעוד מספר שנים – מציירת ומוכרת – יכולה להתפרנס מהאמנות.

קו וכתם

תערוכת יחיד לאמנית יעל הרפז

פתיחה חגיגית: יום חמישי, 20.7.2017 בשעה 20:00

בגלריה בן עמי

רח' החשמל 12, תל אביב

אוצר : יוחנן הרסון

שעות פתיחה:

ימים ד'-ה' 10:00-18:00

שישי ושבת 10:00-14:00

נעילה:8.8.2016

גלריה בן עמי , הממוקמת בלב ה"סוהו" התל אביבי השוקק ברחוב החשמל, היא פנינה של גן עדן ובצידה בית קפה ביתי וחמים .

הגלריה מהווה במה אותנטית של שיח ציבורי ,אמנותי אינטלקטואלי אמיתי ומחבר בין כל קצות הציבור.
הגלריה מציגה סגנונות שונים של אמנות מקורית בתחומי פיסול, ציור צילום ופרפורמנס, ומחברת בין מגוון זרמיה של החברה הישראלית העכשווית.

אתר הגלריה :

הגלריה בפייסבוק:

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: