Booking.com
התאוששות ממצב נפשי, קרדיט - HASTYWORDS

שינויים במערך בריאות הנפש: מה קורה היום מאחורי הקלעים של תהליך השיקום?

על פי חוק, למשתקם ניתנת הזכות לבחור את המסגרת ממנה יקבל שירותים – כאשר על פי רוב, העו״ס שמכיר אותו היטב, בונה עבורו תכנית שיקומית ומלווה אותו עד למציאת מסגרת מותאמת לצרכיו. בימים אלו מועבר התפקיד לארגון דיאלוג שמספק את מתאמי השיקום עבור המשתקם, בכך נגזלת מהמשתקם זכות הבחירה הן של המלווה והן של המסגרת ותקופת ההמתנה מתארכת באופן משמעותי

עד לשינוי שמתרחש בימים אלו, מתאמי הטיפול שהיו אמונים על בניית תכנית שיקום למשתקם היו עו"ס בבתי החולים או בהוסטלים. משתקם שהיה לפני יציאה למסגרת אחרת (בהוסטלים) או לפני יציאה מבי"ח, היה מקבל ליווי של עו״ס שהכיר אותו ואת צרכיו היטב עד למציאת מסגרת מיטבית המותאמת לצרכיו.
עם כניסת ארגון דיאלוג, ברגע שמשתקם מופנה מכל סיבה שהיא למסגרת אחרת, מי שמלווה אותו, ללא כל יכולת בחירה, הוא מתאם טיפול מדיאלוג בלבד. כבר במעמד וועדת סל שיקום, מחתימה מתאמת השיקום של משרד הבריאות את משתקם והאפוטרופוס שלו על כך שהוא מאשר ומוכן לליווי של דיאלוג.

לאורך כל השנים, המדיניות הברורה של מערך השיקום ואנשי המקצוע, הייתה לייצר צוות מטפל קבוע ויציב למשתקם ורצף שיקומי בתוך המסגרת אליה הוא משתייך מתוך הבנה ששינויים וחוסר יציבות מרעים את מצבו. כעת, וועדות סל שיקום, למעשה משנות את המדיניות הקיימת ונותנת עדיפות ברורה למתאמי טיפול בחברת דיאלוג, ללא סיבה הגיונית ושיקומית ומטעמים שאינם ענייניים.

הבעיות המרכזיות בשינוי שחל:
1. פגיעה בתהליך השיקום – משבצים למשתקם מתאם שיקום שאינו מכיר אותו, את צרכיו ורצונותיו ולכן אין סיכוי שיוכל למצוא מסגרת מיטבית שמותאמת לו.
2. פגיעה בחופש הבחירה – סל השיקום חורט על דגלו את חופש הבחירה של המשתקם, כך ממליץ לו לבקר במספר מסגרות דיור ולבחור מה שמתאים לו, אך כשמגיעים לליווי פרטני, אין כל בחירה, רק ארגון דיאלוג.
3. פגיעה בממלכתיות – נציגי משרד הבריאות שמגיעים לוועדות ואמורים להתנהל באופן ממלכתי ולאפשר את מגוון השירותים הקיימים למשתקם (ולאפשר לו לבחור בחירה חופשית), נותנים לדייר אפשרות אחת ויחידה שרחוקה מלהיות מיטבית עבורו ומחתימים אותו על כך בשלב הראשון של התהליך, כבר בוועדה (מצ״ב מסמך רשמי עם לוגו של משרד הבריאות שמצוין בו שההפניה מוועדת סל שיקום ישירות לדיאלוג).

  1. עומס וזמני המתנה ארוכים – בדיאלוג קיים מחסור אדיר בכ"א, עקב ריבוי הפניות אליהם ומחסור גדול בעו"ס. הם אינם עומדים בעומס ועל כן הפניית משתקם לדיאלוג משמעותה זמן המתנה ארוך מאוד של שבועות ולפעמים חודשים, רק מהטעם שיש רצון ומדיניות להפנות את כל המשתקמים לשירות של דיאלוג (גם במחיר של זמן המתנה ארוך יותר).
  2. יצירת מונופול – עד היום וועדות סל שיקום, היו מאפשרות למשתקמים מספר אפשרויות (בהתאם למיקום גאוגרפי, שירותים שונים של הוסטלים, גיל המשתקם וכו׳). במצב החדש, ההפניות מוועדות סל שיקום הינן לגורם אחד

ויחיד אשר נותן שירות למשתקם (עד שנתיים). בתום השנתיים מופנה המשתקם בהחלטה של דיאלוג לגורמים הפרטיים, כך שלמעשה יש ריכוז רב של כוח וסמכות בידי דיאלוג.

הכוח והסמכות של הפניות היו בידי משרד הבריאות ובפועל עוברים כרגע לגורם פרטי. בנוסף, אחד הגורמים הבכירים שעובדים בדיאלוג הוא מר יחיאל שרשבסקי, שהיה בעבר ממונה שיקום ארצי. הוא אחראי למינויים של רוב הגורמים במערך בריאות הנפש ומכיר את כל הגורמים (כקולגות לשעבר ואחראי עליהם). לא בכדי, אדם בעל מעמד כשלו, זוכה ליחס, כוח וסמכויות שאף גורם פרטי לא מקבל.

  1. הכשרת המשך פעילות דיאלוג ללא מכרז – מעבר לבעייתיות מבחינת חוק חובת המכרזים, בפועל ישנה הרחבת פעילותה כמונופול, ללא מתחרים.

 

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: