תכנון מול ביצוע, יוצר - ElasticComputeFarm, אתר - PIXABAY.COM

תכנון ביצוע- בשביל מה זה טוב?

ישנם בשוק סוגים שונים של דרכי ביצוע של פרויקטים בתחום הבינוי והתשתית. אחד מהשיטות נקראת תכנון ביצוע או באנגלית Design Built  ובקצור השגור יותר DB.בשיטה זו, במקום שמזמין העבודה, דהיינו המשרד הממשלתי או העירייה, יכינו חומר מלא של תכניות ומפרטים למכרז והקבלן שנבחר רק יוצא לעבודה על בסיס החומר המפורט והמלא, במקום זה נותנים לקבלנים חומר תכניות גולמי ביותר ומפרטים מנחים והוא צריך להכין ולהציע תכנון מלא ומפורט.הקבלן שמציע את הקומבינציה הנכונה של איכות ומחיר הוא הזוכה. כמובן שהבדיקה בדרך כלל מורכבת ולא הרבה יודעים לשקלל באמת מחיר ואיכות, מה שברור שעל בסיס שיטה זו לקבלן יש תמריץ מצוין לתכנן הכי יעיל וטוב [משמע זול ולא איכותי…].טור מיוחד של אינג' אילן פדר בעלים של  חברת ד.א.פ מיוחד לאתר המומחה.

לטעמי כל "השיטות" המיוחדות לביצוע פרויקטים ובתוכן פרוייקטי ה-DB, אינם יותר מפיקציה מיותרת, למעט המקרים שיש בהן הכרח כגון פרויקטים שהמדינה מבקשת כי ימומנו על ידי היזם.

הנני סבור כי השיטה המסורתית והפשוטה בה מבוצע תכנון מסודר על ידי המזמין, חומר מקצועי למכרז, כתב כמויות וכיו"ב הנה השיטה היעילה והבדוקה וכל ניסיון לשנותה בכל מיני טריקים ותעלולים שונים אינם ראויים ומתאימים לתחום הבניין והתשתיות אלא לעולם אידיאלי ומצוחצח שכלל אינו מתאים וקרוב לתחום שלנו.

אפרט כעת מכלול של סיבות ונימוקים המאוששים לטעמי את הנאמר:

מניסיוני בעבר בפרויקטים של תכנון וביצוע בתחום הבניין אשר נחשב אף יותר מסודר "ונקי" מתחום התשתיות, הנני יכול להגיד בוודאות גמורה, מרבית הקבלנים כלל אינם מבינים את הנדרש מהם כאשר הם נדרשים לבצע תכנון ביצוע, אין להם את הצוות המתאים ,את המהנדסים שינהלו את התכנון וכל נושא התכנון ביצוע הנו מוקד לוויכוחים בזבוזי זמן ועוגמת נפש. הן כמנהל פרויקטים והן כמומחה במחלוקות משפטיות בין קבלן לרשות הנני יכול לקבוע נחרצות, כי תכנון ביצוע בפרויקט בניה לא חוסך זמן, גורם למחלוקות כספיות ולכן לא תורם דבר לפרויקט, נהפוך הוא.

אינג' אילן פדר, צילום - יחסי ציבור

אינג' אילן פדר, צילום – יחסי ציבור

מה לגבי פרויקט תשתית ?

ובכן, הפרויקטים עליהם מדובר הנם בדרך כלל כבישים ארציים, מחלפים גדולים שאותם מבצעים במסגרת של תכנון ביצוע.

החסרונות לטעמי גם בפרויקטים אלה הנם רבים, אני אמנה אותם בזה אחר זה.

  • הראשון כמובן , אני סבור כי לא נחסך זמן, הריצה הלוך ושוב בין מתכנני המזמין למתכנני הקבלן, מתישה ולא מקצועית ברובם המכריע של המקרים, בכל מקרה תהליך המכרז והחלטה על קבלן מבצע ארוך מאוד. כפי שנאמר המדינה מאוד קטנה, מספר המגה פרויקטים מועט ועל כן מספר המהנדסים הן מצד הקבלן הן מצד הנהלת הפרויקט והן מצד המתכננים , המנוסים לנושא התכנון ביצוע הנו מועט ביותר, כך שדין ההתנהלות ההנדסית נדון לכישלון.
  • שנית, ניגודי אינטרסים מובנים, מספר המתכננים אשר משתתפים בפעילות תכנונית בפרויקטים אלה הנו קטן ביותר, כך שיוצא שפעם מתכנן כזה פועל מצד קבלן ופעם אחרת הוא מוצא את עצמו בצד השני.
  • הגורמים המעורבים והמחליטים בדרך כלל בפעילות זאת מצד משרדי הממשלה השונים טומנים את ראשם בחול, נבחרת בדרך כלל הצעה  שהיא שקלול של מחיר, ואיכות טכנית.

לגבי הנושא של הבחינה הטכנית ,האם משהו באמת מאמין כי אכן מקצועית מקבלים מוצר זהה למצב בו היה המחלף מתוכנן לא על ידי מתכנני הקבלן, אני בהחלט מסופק.

  • האם משהו יודע או בודק מצבים בהם במהלך הפרויקט ניתנים הקלות מסוגים שונים האם הם לא נגועות בניגודי עניינים? המציאות מראה שלא.
  • בפרויקטים מסוג זה, בדרך כלל אין כתב כמויות למדידה  והתשלום מבוצע לפי אבני דרך.

מאחר ואין הכרח ואין פגישה בפועל בין ביצוע סעיף כלשהו בעבודה לבין חשבון כלשהו , יש להניח בוודאות כי סעיפים רבים יבוצעו לא במלואם או לא יבוצעו כלל.

יודגש כי, גם בחשבונות מפורטים בהם מתבצעת מדידה קפדנית של כמויות ומפקח יושב מול קבלן ומאשר חשבונות מפורטים המבוססים על מדידת כמויות, סקיצות מפורטות ועוד נמצאים בקיעים רבים בהתחשבנות ומקרים מרובים בהם משולם ביתר לקבלן, או נמצאים סעיפים אשר מופיעים בכתב הכמויות החוזי, שולם עליהם, אולם הם לא בוצעו בפועל. קל לשער מה קורה בפרויקטים עצומים וגדולים אשר מבוצעים במתכנות של תכנון ביצוע ללא בדיקה קפדנית של חשבון, אלא תשלום רק לפי אבני דרך.

  • האם נשאלה השאלה מי בדק את בעיות התחזוקה שנובעות מהתכנון ביצוע? ואני מצטט בכיר בתחום הסלילה והתשתיות "במקום לעשות כביש לעשרים שנה עושים כביש לחמש שנים".

על כן, כאשר אנו שומעים הרצאות בשבחי ה-DB, אשר צר לי על כך, אבל הם נאמרות במעין התבשמות עצמית, כאילו מדובר באיזה המצאה או סיסמא מאוד יוקרתית, ראוי לחשוב שאין פה אלא יבוא מאמריקה של שיטה שגם שם היא כישלון, עולה כסף רב לממשלה וגורמת לבזבוזי כספים אדירים , ללא תועלת ותוחלת, כאשר נבחרת שם ההצעה הזולה ביותר , כמעט ללא אבחנה עד כמה היא עומדת בסטנדרטים הנדרשים וכמה היא יעילה.

ראוי שבמקומות הבודדים בהם אנו עולים על ארצות הברית בשיטה לאין שיעור, נשמר את שיטת התכנון המסורתית עם כתב הכמויות האיכותי ולא נעתיק שיטות מטופשות אשר הביאו את אמריקה לחוב לאומי עצום. בעניין הזה הם צריכים ללמוד מאתנו ולא להיפך.

אנו רק צריכים לשפר את שיטתנו.

 ארשה לעצמי לומר כי לפעמים נראה לי שכל מי שאומר כמה מילים באנגלית, PP,PTP , A פלוס B קוסט פלוס,  מקסים את הסובבים אותו ואת עצמו, [והאדם שאינו מכיר בדיוק את המונחים, נכלם בתוך עצמו] ואני אומר, הכול תרגילים בדקדוק.

מה שבאמת חשוב, זה עבודה יסודית, תכנון מסודר ותקין, מסמכי מכרז תקינים , כתב כמויות משקף וניהול פרויקט מאומץ שמטפל בכל הבעיות מראש ובזמן, לוח זמנים יעיל ופשוט ככל שניתן אולם לוקח בחשבון את כל העבודות החשובות, השאר וכל השמות והתארים אינו חשוב כלל.

כל מיני שיטות לכאורה מתוחכמות, לשפר את ההתנהלות האדמיניסטרטיבית של פרויקטים אינן מתאימות ואינן צולחות.

כך לדוגמא ניסיונות לפצל פרויקטים למספר "מבנים".

בפרויקט תשתיות אותו בדקנו בדרום, הוא היה מחולק למספר מבנים, הסיבה לא הייתה ידועה לנו אולם התוצאה הייתה ברורה, מספר מיליוני שקלים התגלו בחשבון ככפולים, דהיינו אותם מדרכות נספרו בחלק מהמקרים פעמיים, אותם עצים וכדומה.

לעיתים הסיבה יכולה לנבוע מהרצון לצאת לשטח מידית, לכן מתכננים חלק מהפרויקט ומוציאים אותו למכרז ואחרי כן את החלק שטרם מוכן.

אולם הרצון הנו יפה, המציאות שמתגלה בסוף הנה כי כל הפרויקט התנקז כמעט לאותו זמן מוכנות למכרז , כי תמיד דבר קשור בדבר ובסופו של דבר, ישנם שני חלקים לפרויקט,  ללא צורך שקשורים אחד לשני באופן שלא נתן לניתוק ורק אנשי השטח מסתבכים עם שני חלקי הפרויקטים הנפרדים באופן שרירותי, לצורך התחשבנות ולא יוצא שום דבר מהניסיון להיות מתוחכם.

לתחכומים אלה מתאים הביטוי הנפלא "נזם זהב באף חזיר", ביטוי תנכי זה , משקף את הניסיון לקחת פרויקט בניה קשה ומלא בעיות ולהפכו למתוחכם "והיי טקי" ואני אומר, קודם תהיו מקצועיים, תכננו מכרז מסודר עם כתב כמויות משקף ומתאים לחוזה ולמפרטים וכשהכול יהיה כל כך טוב, מה שאינו קיים במציאות שלנו , אז תחשבו על תחכום.

כל זה מתאים גם לנושא התכנון הביצוע, כאשר יהיו בארץ קבלנים מומחים אשר מקפידים על קוצו של יוד, כאשר המתכננים יהיו בעלי ניסיון ובמספר כך שיהיו כאן מספיק בעלי ניסיון בתכנון מחלפים, אשר הנם לא רק מספר משרדים מצומצם להם יש ניסיון , אולם גם אלה, בדרך כלל לא משולמים מספיק על מנת להעמיד את כוח האדם המיומן לפרויקט.

אותו דבר אצל מנהלי הפרויקטים, בו ישנו כוח אדם מצומצם מאוד בעל ניסיון אמתי בפרויקטים גדולים או מגה פרויקטים  וכשכולם יהיו הגונים וישרים, מה שבמציאות העולמית ככל הנראה הולך לכיוון ההפוך, רק אז באמת ניתן יהיה לחשוב על תכנון ביצוע.

כעת לא נראה כי צורת התקשרות זאת משרתת איזה שהוא אינטרס, למעט עצלנות של מזמיני עבודה, או רווחים גבוהים אצל קבלנים . איכות לטעמי לא מושגת וגם בוודאות לא מתקבל חיסכון של זמן.

אתן כמה דוגמאות שבהם נתקלתי בפרויקטים של תכנון ביצוע מתחום הבניה .

הדוגמא הראשונה הנה של שוק מקורה באחת מערי המרכז, פרויקט בו שימשתי כמומחה מוסכם מטעם בית המשפט.

אחת הסיבות שגרמו למחלוקת המשפטית הנו המתכונת של התכנון ביצוע.

בו הקבלן קיבל תכניות גולמיות של השוק והגג המורכב ונדרש על פי החוזה לתכנן את התכנון המפורט בעצמו .

הקבלן היה קבלן טוב, אולם לא בדיוק עמד בזריזות במטלה של לקחת מתכננים תחת חסותו.

הרשות, כמו רשות, תמיד סבורה שהכול הולך מהר והיא הקצתה זמן קצר מאוד לתהליך זה.

כולם שוכחים או שכלל לא יודעים, כי מדובר בתהליך של הלוך ושוב לא פשוט של אישור תכניות של מתכנן הקבלן אצל מתכנן המזמין.

בסופו של דבר תהליך זה נמשך לכל הפחות ארבעה חודשים וברור כי הפרויקט לא נגמר בזמן. לכל אורך הפרויקט כל שינוי דרש אישורים של כל הגורמים וברור שהיו חריגים ובאחריות מי החריגים ?

בקיצור בלגן אחד שלם, על מנת להרוויח זמן ולצאת במהירות לביצוע, זמן אותו בוודאי הפסידו.

גם בפרויקט של מבנה ציבור מפואר בו שימשתי כמומחה מטעם רשות כלשהי, הפרויקט נקלע לקשיים רבים ותביעה בסופו של דבר, כאשר אילצו את הקבלן לתכנן בעצמו, כאן זה לא הוגדר בתור תכנון ביצוע אלא השתמשו במונח "שופ דרויינג" או תוכניות ייצור ועשו סלט שלם עם נושא התכנון ביצוע והתכנון המפורט, חלקו את הפרויקט לשניים שלד וגמר, הכול בשביל לכאורה לחסוך זמן. הפרויקט פיגר ביותר משלוש שנים מלוח הזמנים, הקבלן נטש את האתר, הכול בגלל פוליטיקה מטופשת ורצון לכאורה לחסוך בלוח הזמנים .

לסיכום

מאחר ואין הרבה אנשים, אולי אין מהנדסים כאלה כלל, אשר שולטים בכל תחומי ההנדסה והיו בכל צדי המתרס.

הרי לא קיים מהנדס, אשר גם עשה בעצמו הרבה פרויקטים גדולים בשטח.

שימש שנים רבות כמנהל.

גם עסק בכל תחומי הכנת המכרז ומכלול החומר שבו.

גם היה בצד של הקבלן ומכיר  על בוריים את כל התחכומים והנושאים הכספיים.

גם עסק שנים רבות באחזקה ומכיר את ההשלכות של פרויקטים של תכנון ביצוע ,[בפועל לא נראה שיש מספיק פרויקטים כאלה אשר בהם נבחנה רמת התחזוקה לאחר שנים]

ישב בוועדות מכרזים של פרויקטים במתכונת של תכנון ביצוע, אשר ניתחו כמויות של הצעות לפני ולפנים והגיעו באמת להצעה הטובה מבחינת איכות וכסף.

לאחר מכן, אותו מהנדס בדק בפועל לאורך ביצוע הפרויקט, כי כל המובטח בתכנון הקבלן ובמפרטיו, אכן בוצע בפועל.

גם בדק בסופו של דבר את החשבון הסופי, לראות כמה זה עלה בפועל וכן השווה את לוחות הזמנים בפועל כולל תהליך המכרז והתכנון, לבין מה שתוכנן במקור.

כאמור לא יקום המהנדס האידיאלי, שיצהיר על עצמו שהוא עומד בכל התנאים והניסיון כפי שפורט.[אם יקום, הרי יקבל פרס נובל להנדסה ומאחר שהוא ייחודי, על בסיס קיומו לא מנהיגים שיטה]

על כן בדיקת נושא התכנון ביצוע ויעילותו צריך להיות בצורה אמפירית ולוגית המשולבת בניסיון הנדסי מוגבל, מה שאני מנסה לעשות במאמר זה.

וניסיון מוגבל זה אומר , לא ,לא ועוד פעם לא, בזבוז זמן , כסף ,לא איכותי.

או בלשון העם "חרטה", סתם עצלנות ורצון להראות חדשנות שלא במקום על חשבון העם.

הערת אגב.

 אם באמת רוצים לעשות פרויקט זול ואיכותי, מדוע לא ייקחו גורם שלישי מיומן, מנהל פרויקט ותיק ולאחר שהתכנון הושלם יתנו לו פרק זמן מוקצב של מספר חודשים, לנהל שיטה של השבחה וייעול של התכנון הקיים בגיבוי המזמין?

במקום להיכנס למול קבלן ועשרות גורמים אחרים לתכנון ביצוע של פרויקט, עם מכלול של אינטרסים לא ברורים ומוצדקים.

צריך בשביל זה רק שם אטרקטיבי באנגלית וזה אמור להצליח.

אולי נקרא לשיטה DD ? או בלשון העם …… Double Design

About קובי ברדה

‪Google+‬‏ web tools
%d בלוגרים אהבו את זה: